יום שישי, 6 במרץ 2020

גמד ענק #2

לפני שנה מצאתי והצטרפתי לקבוצה של גמד ענק ארצי. למעשה הצטרפתי לקבוצה פיראטית, שקמה אחרי שההרשמה הרשמית נסגרה, לכל המפספסים והמהססים, כמוני.
שלחתי משלוח מנות לענקית נחמדה, והתרגשתי מאד מעצם ההכנה והעשיה, שזה מוזר. כי מה יש להתרגש מלעשות משהו עבור מישהו שאתה לא מכיר? לא יודעת, אבל אני לא לבד בזה, עובדה.

השנה נרשמתי כבר לסבב הרשמי. קיבלתי הפעם חיילת מהדרום, ומהמעט שמצאתי בשאלון שמילאנו כולנו,  הרכבתי לה קופסא של דברים:
היא כתבה שהיא גאה בעצמה שהצליחה לעשות פסיכומטרי בציון טוב תוך כדי הצבא, אז שלחתי לה מחברת ועטים שיהיו לה ללימודים עתידיים, מלבד זה כתבה מעט מאד, בעיקר שהיא אוהבת במבה יותר מאשר את עצמה, אז היה לי ברור שאני שולחת לך המון המון במבה.
אספתי במבה מכל הסוגים - במבה רגילה ובמבה עם ציור ילדה, במבה ביס ובמבת ענק, במבה ממולאת נוגט ובמבה אדומה, בשקיות גדולות וקטנות, המון. הוספתי שוקולדים וממתקים נוספים, בובת יוניקורן כתבתי מכתב אישי וברכה לפורים ושלחתי. אני מקווה שהיא תקבל ותשמח.

לפני שנה לא קיבלתי משלוח בחזרה, זה קורה לפעמים, מכל מיני סיבות.
לפעמים יש אנשים שנרשמים רק כדי לקבל ולא כדי לשלוח, ולפעמים החיים קורים ואנשים פשוט לא מספיקים או מצליחים. זה לא ממש הפריע לי. קצת חיכיתי וקצת קיויתי, אבל לא ממש התאכזבתי. חווית העשיה עבור הענקית היתה מספיקה.

גם השנה כשנרשמתי אמרתי לעצמי שיכול להיות שלא אקבל שום דבר, ולמרות זאת אני ממש רוצה להשתתף.
גם הקטנה שלי, שעזרה לי להכין לפני שנה את החבילה, ולמרות שלא קיבלנו שום דבר, החליטה להצטרף באופן עצמאי השנה.
היא קיבלה תל אביבית בת 30, טבעונית, בעלת בלוג טיפוח מרפסות, והרכיבה לה משלוח שכלל זרעי צמחי תבלין וקישוטים לעציצי המרפסת, ומיני חטיפים ממתקים טבעוניים . כתבה לה מכתב ושלחנו יחד את החבילות.

אתמול בצהריים קיבלתי הודעה דרך המסנג'ר של פייסבוק, ממישהי שאני לא מכירה, שאמרה לי הגמד/ה שלי רוצה לבוא אלי מחר בבוקר להביא לי את החבילה. היא מסרה את השעות המתוכננות ואני הרגשתי התרגשות מלווה באי נוחות.

איך יהיה המפגש? אולי יהיה לי מביך לפגוש מישהי/ו שהביא/ה לי משהו. מישהי/ו שאני לא מכירה...
מוזר לי לקבל משהו ממישהו, הרבה יותר קל ונוח לי לתת.

התחלתי לחשוב על מקור אי הנוחות. למה כל כך קשה לי לקבל דברים מאנשים אחרים, אולי אני מרגישה שלא מגיע לי, שאין סיבה לתת לי דברים?
תמיד אני מרגישה ככה. נבוכה ומעדיפה להמנע ממקרים כאלה. מעדיפה לא לקבל כלום ולא יודעת איך לקבל בלי לרצות למות מבפנים.

לכן אמרתי לעצמי שכמו שאני נהנית להכין עבור אחרים, גם היא/הוא נהנו להכין עבורי ואם הם בוחרים לעשות את כל הדרך עד לבית שלי, המעט שאני יכולה לעשות זה לקבל אותם בשמחה ובתודה ושידעו כמה שאני שמחה על הטרחה שלהם.
תהיתי ותמהתי איך ימצאו את הדרך אלי ואיך ומתי יתקשרו.
אמרו לי שהם אמורים להגיע בין 9-10 בבוקר ולכן קמתי כבר בשש ויצאתי להליכה, חזרתי ומיהרתי לשטוף את הבית, שיספיק להתייבש לפני שיגיעו. התחלתי כבר יום קודם לנקות אבק ואת המטבח, כדי שאספיק הכל ואפיתי עוגיות שוקולד צ'יפס ממולאות בשוקולד. השליחה מהמסנג'ר אמרה לי שיכול להיות שתהיה לגמד/ה בעיה לקחת עוגיות תוצרת בית, כי יש עניין של שמירת כשרות, אבל לא יכולתי להתאפק, וליתר בטחון עברתי במשתלה וקניתי עציץ יפיפה של נוריות בשני צבעים וקניתי עוגה כשרה, לקפה.

בתשע ושתי דקות הבית כבר היה יבש ואני אחרי מקלחת, חיכיתי לגלות איך אשמע מהגמד/ה, ובתשע וחצי היא התקשרה ואמרה, הי זו אני הגמדה, נדמה לי שאני לא רחוק מהבית שלך, אני ליד הבית של משפחתXXX.
מסתבר שהיתה ליד הבית של השכנים, מיד יצאתי החוצה יחד עם מוריץ והדוגמנית ומצאתי אותה, יחד עם שתי חברות שבאו איתה, במרחק של כמה מטרים מהבית שלי.
הן נכנסו לבית, סרבו לקפה (ההורים באו איתנו ומחכים באוטו ואנחנו תיכף ממשיכות לטיול באיזור) עמדנו ודיברנו, קצת סיפרנו כל אחת על הצד שלה בזיווג הזה, קצת הכרנו. היה מאד מרגש ומשמח ומלא חיוכים לכולם.
מסתבר שהיא "ריגלה"אחרי. מצאה דרך הפייסבוק את הגדולה ותיחקרה אותה עלי, כדי להתאים את משלוח המנות בצורה מיטבית. זה היה מדהים לשמוע איך הגיעה לגדולה ואיזה פרטים שאלה.
הן עדיין לא רצו לשתות או לשבת ואחרי כמה זמן אמרו שחייבות ללכת כי ההורים של הגמדה מחכים באוטו.
נתתי לגמרה את העציץ ואת העוגיות, שהיא אכן לא תאכל, אבל תביא לעבודה וחושבת שמגיע להם , אחרי ששבועיים הם רק שומעים על המשלוח מנות שלה.
הצעתי להם מסלול טיול שווה באיזור , הצטלמנו לסלפי מחובק, והן יצאו לדרך.

פתחתי את הקופסא רק כדי לצלם לקבוצת הפייסבוק ולהודות לגמדה באופן פומבי על המשלוח המהמם והמושקע שלה, אני אפתח אותה ממש בערב, יחד עם הבנות שלי שהיו חלק מכל העסק בלי שידעתי. הגדולה שיתפה את הקטנה כי היה קשה לה לא לגלות לי, והיתה חייבת לחלוק את הסוד.
מהמעט שראיתי, נראה שהיא השקיעה מחשבה וכוונה מדהימים בכל פרט ופרט. וזה דבר מדהים. מישהי שלא מכירה אותי וכנראה לא תפגוש אותי שוב, טרחה עבורי בדרך מושקעת ומיוחדת, בתשומת לב ודקדקנות לכל פריט.

מדהים.
פשוט מדהים.
ואני גאה בעצמי שלא מתתי ממבוכה ולמרות שלא פתחתי את הקופסא בנוכחותן, קיבלתי אותה בחן יחסי.

חלק קטן מהמשלוח שכולל תבלינים, חטיפים לכלבים, צפרדע שוקולד,
ריבה תוצרת בית, ספר שרציתי לקרוא ועוד ועוד ועוד....