יום רביעי, 28 בנובמבר 2018

אופטימיות זהירה ומתכון לכבד בקר

הכי חשוב, נראה שהדוגמנית משתפרת.
היינו היום אצל הוטרינר הלא קבוע, על פי המלצת הקבוע שאמר שהוא רוצה שמי שהתחיל לעקוב אחרי העין ימשיך, והלא קבוע אמר שהוא רואה שיפור קל. שיש עוד דרך ארוכה, אבל בנתיים פשוט נמשיך לטפל כמו שטיפלנו עד כה.
אין לתאר את ההקלה שהרגשתי. הקלה אדירה.
הלוואי שהשיפור ימשיך ונוכל להמנע מהניתוח שכל כך מפחיד אותי.

ועוד חשוב, סבתוש השתפרה טיפה עם משככי הכאבים.
היא שמחה יותר וזזה יותר, היום אפילו מיהרה לדלת בכמה צעדי ריצה שלא ראיתי כבר חודשים ארוכים. לכדורים יש גם תופעות לוואי אפשריות של פגיעה בכבד, אבל אם זה משפר את ההווה שלה, אני קונה, בשתי ידיים.

מוריץ הקטן מהווה גוף חם של נחמה בימים של דאגה. הוא ישן איתי במיטה ובבקרים הוא מתעורר ומתרפק עלי, מזדחל ושוכב כך שחלקו האחורי על הבטן שלי וחלקו הקדמי על החזה שלי, מניח את הראש כך שהאף שלו נוגע בסנטר שלי ומנסה להגניב ליקוקים למקום המועדף עליו- לפה. 
הוא כל כך חמים ומתוק ומלא אהבה, והתכרבלות איתו מרפאה את הכאבים והעצב, או לפחות מרככת אותם.
גור מתוק.

כנראה שגם בסוף השבוע הזה לא נלך לצלול, עושה רושם שהים יהיה גבוה, וזה מסתדר לי טוב, כי אני במחזור וחייבת כבר לנסוע לבקר את אבא שלי שממש התחנן שאבוא כבר ועשה עוד קצת רגשות אשמה.
אז עד כמה שבא לי לנסות כבר את הציוד החדש, אני אאלץ לחכות בסבלנות.
אולי אזמין את הגמל לצלילה עם כרישים, לפני שנה לא הצליח לנו, אבל אולי השנה נלך עם מועדון אחר ונצליח יותר.

לפני שבוע קניתי כבד עגל והכנתי בבית והוא היה הצלחה ענקית. אוכל ילדות שלא טעמתי כבר שנים על גבי שנים. כדאי לקנות אותו טרי ולהכין אותו קרוב לקניה ככל האפשר, הטעם שונה לגמרי מכבד עוף וגם המרקם די שונה.

והנה המתכון שהבטחתי לכבד העגל:

חתכתי אותו לחתיכות קטנות יחסית במקום להכין אותו כשניצל בגודל מלא, כי צריך להזהר לא לבשל אותו עד שהוא הופך להיות קשה כמו סוליה (שככה למעשה אני זוכרת מהילדות) ומצד שני לא מתחשק לאכול אותו מלא דם, והיה נראה לי שבחתיכות קטנות יחסית יהיה קל יותר לשלוט ברמת העשיה.


הכנתי קמח מעורב במלח, פלפל ופפריקה, ערבבתי היטב  כמצע לכבד וטבלתי אותו אחרי שייבשתי כל חתיכה בנייר סופג מכל טיפת לחות חיצונית


 טבלתי את הכבד וחזרתי וטבלתי את החתיכות שלא נראו לי מצופות בצורה שווה או מספיקה.


 הכנסתי למחבת עם שמן זית, כי זה בדיוק היה השלב שבו גיליתי שא. אין לי שמן קנולה או חמניות וב. הסופר סגור.


את הכבדים המטוגנים הנחתי על נייר סופג. חדי העין ועזי הלבב יבחינו בכתם שמן חשוד על מפית הנייר וחדי המוח יסיקו, בצדק, שלא התאפקתי וטעמתי אחד מהנגלה הראשונה.

וזה הסוף, קערית פירה תפוחי אדמה וכבדי בקר, שילוב מנצח וטעים מאין כמוהו. מומלץ סלט חמצמץ ליד להפיג את הכבדות. מתנצלת על איכות התמונה כנראה שכבר הייתי ממש רעבה.


כן, נראה לי שזו תחילתה של ידידות מופלאה.

אין תגובות:

פרסום תגובה