וזו כבר השנה השלישית שאני לוקחת שבוע חופש מהעבודה בתאריכים שסביב יום ההולדת.
גם השנה התכוונתי לעשות ככה, וכבר בסוף חודש מאי שלחתי מייל למנהלת הבכירה שאחראית על אישור החופשות.
כתבתי לה על איזה תאריכים מדובר, ומתי הכי חשוב שתהיה החלפה.
לא ענתה למייל.
בסדר, כל זמן שתהיה לי החלפה, לא אכפת לי.
בנתיים הצטרף נושא הניתוח שאצטרך לעשות בקרקפת. הביופסיה שעשיתי חזרה עם תשובה של BCC , כמובן, אלא מה, והמנתח רוצה להזמין אותי לניתוח mohs , ואמר שאולי תדרש השתלת עור כיוון שמדובר בעור מאד מתוח על פני הקרקפת ומדובר בשטח נרחב שאי אפשר לסגור בתפרים רגילים, זה כנראה יהיה גדול מידי.
ניסיתי להבין מה זה אומר מבחינת החלמה, והבנתי שמדובר על שבועיים שלושה החלמה.
כלומר שמתחילת ספטמבר אני עשויה להעדר מהעבודה לשבועיים שלושה.
שלחתי לה מייל נוסף, על ההחלפה שתדרש במקרה של השתלת עור ותזכורת על החופש שבקשתי חודשיים קודם לכן.
גם על המייל הזה לא ענתה.
ואז הזמן החל להתקצר ושבוע הבא התחיל להתקרב בצורה מטרידה ודרש הבהרות לגבי העדרותי.
לכן שלחתי לה מייל נוסף שבו ביקשתי לדעת מי ומתי יחליפו אותי, על מנת שאוכל לעדכן את הנזקקים לשירותי.
היא החזירה לי מייל תוך שמונה דקות ובו כתבה שהיא לא מאשרת חופשים בשבוע זה לאף אחד בגלל חג עיד אל אדחא. אלא אם אני חושבת שיסתדרו בלעדי.
שלחתי לך מייל בסוף מאי לגבי החופש ולא חזרת אלי ולא אמרת שאת לא מאשרת, בנתיים קבעתי דברים לחופש, כתבתי לה בחמת זעם.
כן, היא ענתה, אבל את לא קיבלתי מייל שמאשר לך את החופשה נכון?
חטפתי כלבת מתקדמת והחלטתי שלא רק שאני אצא לחופש ושימות העולם, אני גם אקח את כל שאר ימי החופש שרשומים לי ושאני לא מנצלת אף פעם בנוסף לימי המחלה שאנצל עד תום, אם צריך או לא צריך. אם ארגיש שחסר לי עוד שבוע מנוחה לצורך החלמה, אני אקח עוד שבוע מנוחה, אפילו אם ארגיש מצוין.
גם מאלה יש לי כמעט מאתיים ימים צבורים.
(מקווה שלא אצטרך בכלל ושהניתוח יעבור בשלום ושלא אצטרך השתלת עור, ושאם כן היא תעבור בהצלחה)
היום קיבלתי תלוש משכורת וגיליתי שהורידו לי חמישה ימי חופש שלא זכור לי שלקחתי.
זה לא קשור למנהלת הבכירה, אבל זה מעצבן בדיוק שאותה נקודה.
ואי אפשר רק לקטר ולהתלונן, אז שבוע החופש מתוכנן בצורה חופשית ורופפת למדי, למשל מתוכננת נסיעה ליומולדת הפתעה לאריה, לא מי יודע מה בא לי, אבל אין לי תירוץ וגם הגמל הוזמן ואולי אולי הוא אפילו יבוא...
ומתוכננת נסיעה לתל אביב, לקנות מסכה צלילה עם עדשות אופטיות, נראה לי שזו מתנה שווה ליומולדת.
והגמל נורא רצה שנסע יחד ליומיים לאילת, אבל המחירים פסיכופטיים עכשיו, אז אולי זה לא יקרה. אנחנו בודקים מחירים של הדקה התשעים, אולי יצליח בסוף, אולי לא.
כך או אחרת, יהיה טוב.
אני אנוח ואשכח טיפה מהעולם ומהעבודה.
כנראה שלא אעשה ארוחת יום הולדת השנה, לא כל כך בא לי.
והחלטתי שאני לא עושה רק כי התרגלתי לעשות. אולי יבוא לי בשנה הבאה.
גם השנה התכוונתי לעשות ככה, וכבר בסוף חודש מאי שלחתי מייל למנהלת הבכירה שאחראית על אישור החופשות.
כתבתי לה על איזה תאריכים מדובר, ומתי הכי חשוב שתהיה החלפה.
לא ענתה למייל.
בסדר, כל זמן שתהיה לי החלפה, לא אכפת לי.
בנתיים הצטרף נושא הניתוח שאצטרך לעשות בקרקפת. הביופסיה שעשיתי חזרה עם תשובה של BCC , כמובן, אלא מה, והמנתח רוצה להזמין אותי לניתוח mohs , ואמר שאולי תדרש השתלת עור כיוון שמדובר בעור מאד מתוח על פני הקרקפת ומדובר בשטח נרחב שאי אפשר לסגור בתפרים רגילים, זה כנראה יהיה גדול מידי.
ניסיתי להבין מה זה אומר מבחינת החלמה, והבנתי שמדובר על שבועיים שלושה החלמה.
כלומר שמתחילת ספטמבר אני עשויה להעדר מהעבודה לשבועיים שלושה.
שלחתי לה מייל נוסף, על ההחלפה שתדרש במקרה של השתלת עור ותזכורת על החופש שבקשתי חודשיים קודם לכן.
גם על המייל הזה לא ענתה.
ואז הזמן החל להתקצר ושבוע הבא התחיל להתקרב בצורה מטרידה ודרש הבהרות לגבי העדרותי.
לכן שלחתי לה מייל נוסף שבו ביקשתי לדעת מי ומתי יחליפו אותי, על מנת שאוכל לעדכן את הנזקקים לשירותי.
היא החזירה לי מייל תוך שמונה דקות ובו כתבה שהיא לא מאשרת חופשים בשבוע זה לאף אחד בגלל חג עיד אל אדחא. אלא אם אני חושבת שיסתדרו בלעדי.
שלחתי לך מייל בסוף מאי לגבי החופש ולא חזרת אלי ולא אמרת שאת לא מאשרת, בנתיים קבעתי דברים לחופש, כתבתי לה בחמת זעם.
כן, היא ענתה, אבל את לא קיבלתי מייל שמאשר לך את החופשה נכון?
חטפתי כלבת מתקדמת והחלטתי שלא רק שאני אצא לחופש ושימות העולם, אני גם אקח את כל שאר ימי החופש שרשומים לי ושאני לא מנצלת אף פעם בנוסף לימי המחלה שאנצל עד תום, אם צריך או לא צריך. אם ארגיש שחסר לי עוד שבוע מנוחה לצורך החלמה, אני אקח עוד שבוע מנוחה, אפילו אם ארגיש מצוין.
גם מאלה יש לי כמעט מאתיים ימים צבורים.
(מקווה שלא אצטרך בכלל ושהניתוח יעבור בשלום ושלא אצטרך השתלת עור, ושאם כן היא תעבור בהצלחה)
היום קיבלתי תלוש משכורת וגיליתי שהורידו לי חמישה ימי חופש שלא זכור לי שלקחתי.
זה לא קשור למנהלת הבכירה, אבל זה מעצבן בדיוק שאותה נקודה.
 |
| משהו פחות מעצבן |
ואי אפשר רק לקטר ולהתלונן, אז שבוע החופש מתוכנן בצורה חופשית ורופפת למדי, למשל מתוכננת נסיעה ליומולדת הפתעה לאריה, לא מי יודע מה בא לי, אבל אין לי תירוץ וגם הגמל הוזמן ואולי אולי הוא אפילו יבוא...
ומתוכננת נסיעה לתל אביב, לקנות מסכה צלילה עם עדשות אופטיות, נראה לי שזו מתנה שווה ליומולדת.
והגמל נורא רצה שנסע יחד ליומיים לאילת, אבל המחירים פסיכופטיים עכשיו, אז אולי זה לא יקרה. אנחנו בודקים מחירים של הדקה התשעים, אולי יצליח בסוף, אולי לא.
כך או אחרת, יהיה טוב.
אני אנוח ואשכח טיפה מהעולם ומהעבודה.
כנראה שלא אעשה ארוחת יום הולדת השנה, לא כל כך בא לי.
והחלטתי שאני לא עושה רק כי התרגלתי לעשות. אולי יבוא לי בשנה הבאה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה