אמנם התעוררתי בארבע וחצי בבוקר בלי סיבה טובה, אבל לא אכפת לי, גם זו דרך להתחיל את היום.
ממילא המחשבה שזה יום הולדת משמחת אותי, אז אני שמחה ממוקדם בבוקר.
לקחתי שבוע חופש ובנתיים אני מנצלת אותו לא רע.
ביום ראשון נסעתי ליום הולדת של האריה, אשתו עשתה לו מסיבת הפתעה עם מספר קטן של חברים קרובים לו שאת רובם לא הכרתי. אבל בגלל שהיה מדובר בסך הכל בחמישה אנשים חדשים (ועוד באו המהנדס והדביקה ו...לא תאמינו, הגמל!) היה קל להתיידד ולהכיר ומהר מאד גם למצוא נושאי שיחה ולצחוק.
אשתו של האריה הביאה קיטרינג, שהיה טעים, והחברה היתה נעימה, והנסיעה לביתם יחד עם הגמל היתה נעימה והחזרה איתו...נו אתם מבינים את הנקודה. נהניתי וגם הוא נהנה.
כשחזרתי בלילה הביתה ורגע אחרי שנרדמתי צלצל הטלפון ונדרשתי למשהו שקרה במשפחה, וזה השאיר אותי ערה רוב הלילה. קיוויתי שלא לא יפריע לי ליהנות מיום שני שבו תוכננה נסיעה לחנות צלילה עם השותפה לקורס הצלילה.
אבל למרות המיעוט הקיצוני של שעות השינה קמתי מלאת אנרגיות, ונסענו לתל אביב.
בדרך עצרנו לארוחת בוקר מפנקת, קל לפנק אותנו בארוחת בוקר, שתינו מתות על ארוחות בוקר והיה לנו טעים ונעים. ליד בית הקפה יש את חנות הנעליים שבה יש נעליים שמתאימות לי במידה במחירים של חנות נורמלית, אז נכנסנו לשם וקנינו סנדלים לה ולי.
היא רצתה גם משקפי שמש ומצאנו לה משקפיים מקסימות ומתוקות מאד. והכל ביעילות הזו שלנו שבה - נכנסים, מאתרים את מה שרוצים, קונים והולכים.
משם המשכנו תל אביבה.
הנסיעה למרכז היתה נוחה והכביש פנוי,דיברנו ודיברנו ונהנינו זו מחברת זו, הדרך עברה מהר.
הגענו לחנות הצלילה, מצאנו חניה ממש בקלות, מצאנו בחנות מסיכה מתאימה, מאד מאד איכותית, הרבה יותר מהקודמת שלי, וגם יקרה למדי, אבל יושבת על הפנים כמו ליטוף, והיו עדשות אופטיות במספר שלי פחות או יותר, שזה בסדר גמור כי זה לא משקפיים והמים ממילא מגדילים, וזה עונה בדיוק על הצרכים.
חוץ מהן מצאתי גם חליפת צלילה קצרה במחיר מצוין ועוד קיבלתי עליה הנחה של כמעט שליש מחיר.
גם השותפה לקורס מצאה חליפת צלילה תואמת וקנתה אותה באותה הנחה.
משם החלטנו לנסוע לשוק הפשפשים.
הנסיעה, הפחות חביבה עלי - בתוך העיר, היתה הרבה יותר קלה ונוחה ממה שחשבתי, חנינו בחניון והלכנו להסתובב.
בדרך כלל אנחנו אוהבות שווקים וזה אחד הדברים שהכי מתחשק לנו לעשות, אבל הפעם, אחרי חצי שעה נטפנו מים, המוכרים היו קצת אגרסיביים מידי לטעמנו, והחלטנו שלא שווה לנו את המאמץ. חזרנו לאוטו והתחלנו לחזור הביתה.
בדרך עצרנו בבית קפה ושתינו אייס קפה שהיה התשובה לכל השאלות באותו הרגע. אין לתאר כמה אייס קפה קפוא בבית קפה ממוזג יכול להחזיר את הנשימה אחרי החום והלחות וההסתובבות בשוק הדביק והמזיע.
משם המשכנו הביתה.
היה יום נהדר, שחזרתי ממנו שמחה ומלאת כוחות למרות מיעוט שעות השינה.
הלכתי לישון די מוקדם והתעוררתי מוקדם לבוקר יום ההולדת שלי.
היום מתוכננת לי ארוחת בוקר עם יוגה ואחותה ואחר כך זמן לנוח ולארגן תיקים לנסיעה לאילת.
הנסיעה עדיין לא סגורה, הכל תלוי אם אצליח למצוא מלון במחיר סביר ברגע האחרון. החג איד אל אדחא קצת דפק לי את התוכניות כי המחירים השבוע גבוהים בהרבה משל שבוע שעבר והתפוסה גבוהה יותר, אבל אני אופטימית. ואם לא יצליח השבוע, יצליח בפעם אחרת.
אז שיהיה לי יום הולדת שמח ומוצלח, ויזרמו לי דברים כמו שזרמו אתמול ויהיו שמחים ומחויכים וטובים אלי.
ממילא המחשבה שזה יום הולדת משמחת אותי, אז אני שמחה ממוקדם בבוקר.
לקחתי שבוע חופש ובנתיים אני מנצלת אותו לא רע.
ביום ראשון נסעתי ליום הולדת של האריה, אשתו עשתה לו מסיבת הפתעה עם מספר קטן של חברים קרובים לו שאת רובם לא הכרתי. אבל בגלל שהיה מדובר בסך הכל בחמישה אנשים חדשים (ועוד באו המהנדס והדביקה ו...לא תאמינו, הגמל!) היה קל להתיידד ולהכיר ומהר מאד גם למצוא נושאי שיחה ולצחוק.
אשתו של האריה הביאה קיטרינג, שהיה טעים, והחברה היתה נעימה, והנסיעה לביתם יחד עם הגמל היתה נעימה והחזרה איתו...נו אתם מבינים את הנקודה. נהניתי וגם הוא נהנה.
כשחזרתי בלילה הביתה ורגע אחרי שנרדמתי צלצל הטלפון ונדרשתי למשהו שקרה במשפחה, וזה השאיר אותי ערה רוב הלילה. קיוויתי שלא לא יפריע לי ליהנות מיום שני שבו תוכננה נסיעה לחנות צלילה עם השותפה לקורס הצלילה.
אבל למרות המיעוט הקיצוני של שעות השינה קמתי מלאת אנרגיות, ונסענו לתל אביב.
בדרך עצרנו לארוחת בוקר מפנקת, קל לפנק אותנו בארוחת בוקר, שתינו מתות על ארוחות בוקר והיה לנו טעים ונעים. ליד בית הקפה יש את חנות הנעליים שבה יש נעליים שמתאימות לי במידה במחירים של חנות נורמלית, אז נכנסנו לשם וקנינו סנדלים לה ולי.
היא רצתה גם משקפי שמש ומצאנו לה משקפיים מקסימות ומתוקות מאד. והכל ביעילות הזו שלנו שבה - נכנסים, מאתרים את מה שרוצים, קונים והולכים.
משם המשכנו תל אביבה.
הנסיעה למרכז היתה נוחה והכביש פנוי,דיברנו ודיברנו ונהנינו זו מחברת זו, הדרך עברה מהר.
הגענו לחנות הצלילה, מצאנו חניה ממש בקלות, מצאנו בחנות מסיכה מתאימה, מאד מאד איכותית, הרבה יותר מהקודמת שלי, וגם יקרה למדי, אבל יושבת על הפנים כמו ליטוף, והיו עדשות אופטיות במספר שלי פחות או יותר, שזה בסדר גמור כי זה לא משקפיים והמים ממילא מגדילים, וזה עונה בדיוק על הצרכים.
חוץ מהן מצאתי גם חליפת צלילה קצרה במחיר מצוין ועוד קיבלתי עליה הנחה של כמעט שליש מחיר.
גם השותפה לקורס מצאה חליפת צלילה תואמת וקנתה אותה באותה הנחה.
משם החלטנו לנסוע לשוק הפשפשים.
הנסיעה, הפחות חביבה עלי - בתוך העיר, היתה הרבה יותר קלה ונוחה ממה שחשבתי, חנינו בחניון והלכנו להסתובב.
בדרך כלל אנחנו אוהבות שווקים וזה אחד הדברים שהכי מתחשק לנו לעשות, אבל הפעם, אחרי חצי שעה נטפנו מים, המוכרים היו קצת אגרסיביים מידי לטעמנו, והחלטנו שלא שווה לנו את המאמץ. חזרנו לאוטו והתחלנו לחזור הביתה.
בדרך עצרנו בבית קפה ושתינו אייס קפה שהיה התשובה לכל השאלות באותו הרגע. אין לתאר כמה אייס קפה קפוא בבית קפה ממוזג יכול להחזיר את הנשימה אחרי החום והלחות וההסתובבות בשוק הדביק והמזיע.
משם המשכנו הביתה.
היה יום נהדר, שחזרתי ממנו שמחה ומלאת כוחות למרות מיעוט שעות השינה.
הלכתי לישון די מוקדם והתעוררתי מוקדם לבוקר יום ההולדת שלי.
היום מתוכננת לי ארוחת בוקר עם יוגה ואחותה ואחר כך זמן לנוח ולארגן תיקים לנסיעה לאילת.
הנסיעה עדיין לא סגורה, הכל תלוי אם אצליח למצוא מלון במחיר סביר ברגע האחרון. החג איד אל אדחא קצת דפק לי את התוכניות כי המחירים השבוע גבוהים בהרבה משל שבוע שעבר והתפוסה גבוהה יותר, אבל אני אופטימית. ואם לא יצליח השבוע, יצליח בפעם אחרת.
אז שיהיה לי יום הולדת שמח ומוצלח, ויזרמו לי דברים כמו שזרמו אתמול ויהיו שמחים ומחויכים וטובים אלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה