אמנם האמצעית ובעלה לא היו, כי טסו להוריו שעשו רילוקיישן לאיטליה (רילוקיישן של פנסיונרים, לא לצורך עבודה). ולא אני לא מקנאה, צבע ירוק הוא הצבע הטבעי שלי...
אחרי ארוחת הערב ביום שישי שלפני החג, שהיתה שמחה ומוצלחת, היתה למחרת ביום שבת, יום הולדת גדולה משפחתית לחמותי בת התשעים.
הקטנה שדאגה שאני נשארת לבד בערב החג, ניצלה את הכינוס המשפחתי והודיעה לי שביום הראשון של החג אנחנו עושים על האש ושהיא הזמינה את זעפני - אחיו של הגרוש, שהתגרש בעצמו לפני שנתיים ואת בתו המתבגרת שאנחנו אוהבים מאד, וגם הזמינה את הדוק, הבן של אחותה של חמותי, עם אשתו, בתם ואמא שלו, AKA הדודה. וכמובן שגם חמותי באה, הקטנה ובן זוגה, הגדולה, בעלה והנכדות.
ככה שאכלנו יחד בשישי, חגגנו יום הולדת לחמותי בשבת, וביום שלישי נפגשנו לעל האש, אצלי.
אני, כרגיל הייתי מבסוטית שיהיה לי ערב שקט בערב החג, בעיקר לאור המשפחתיות היתרה לפניו ואחריו. למעשה, אפילו נהניתי יותר מהרגיל מהשקט.
בשני בבוקר ערב החג, נסעתי עם בן הזוג של הקטנה לקנות בשר. זה היה סיוט כי זו חנות של בשר ודגים, והריח, אלוהים שתעזור, גססתי מריח הדגים ורק רציתי שיגמר. כל מה שהוא שאל אם נראה לי שנכון לקנות,אמרתי כן כן, רק בוא נסיים ונצא מפה...
בשלישי בבוקר הגיעה הגדולה עם כוכי, יוספה ובעלה ואחריה הקטנה ובן הזוג.
פתאום הבנו שאין מספיק סלטים לכל מי שמוזמן אז הכנתי במהירות סלט חסה, וסלט ממה שהיה במקרר (כרוב אדום, גזר ותפוח) הגדולה הכינה סלט תירס וגמבה והביאה איתה חומוס וסלט חצילים.
הבחורים פתחו בירות ויצאו לעמוד על המנגל ואנחנו ערכנו שולחן וחיכינו לאוכל. המוזמנים הגיעו, הבית התמלא ואני גיליתי שאין לי מספיק צלחות ומזלגות. מזל שיש ילדות קטנות שאוכלות בצלחות פלסטיק, הצלחנו למתוח את מה שיש לקצה. אף אחד לא אכל בידיים (מלבדי, אבל זה מבחירה, הלוואי והכל הייתי יכולה לאכול בידיים).
רגזני, הדוק ומשפחותיהם, מאד אוהבים להיות איתנו. שניהם הצטרפו אלינו לארוחות שישי אחרי שלחצנו עלינו לבוא ולראות כמה כייף אצלנו, ושניהם השתכנעו שזה אכן כך ועכשיו הם כבר יוזמים הצטרפות אלינו בעצמם ולא מחכים שנזמין, שזה נפלא.
הבנות ואני החלטנו שנסע יחד לאיקאה לקנות דברים שחסרים (הגדולה - שולחן סלון פשוט, כלי פלסטיק לבנות ומיני שטויות, אני - צלחות, מזלגות ושרפרף תואם לזה שיש לי בבית שהקטנות רבות עליו כל הזמן, והקטנה- מסגרות לתמונות).
ארוחת ה"על האש" נגמרה, כולם אכלו המון ונהנו מאד. חילקנו את כמויות הבשר שנשארו ואני שמחתי לנוח קצת, כי למחרת ביום השני של החג הגמל בא אלי אחרי שצלל.
כמובן שנשארו סטייקים, אז רק חתכתי סלט והכנסתי תפוחי אדמה לתנור והיתה לנו ארוחה נהדרת וזמן של יחד שקט.
בחמישי עבדתי כרגיל ובשישי בבוקר קמתי מוקדם, אספתי את הקטנה ונסענו לגדולה, לקחנו אותה ואת יוספה שיום קודם שלשלה ולכן לא הלכה לגן ונסענו יחד לאיקאה.
מצאנו כל מה שרצינו וקנינו עוד כמה דברים שלא בהכרח ידענו שאנחנו רוצות או צריכות, אבל הכל זרם ביעילות על, ואחרי שעה וחצי כבר היינו בחוץ.
יוספה היתה מתוקה ברמות ומאד נהננו איתה. היא היתה מוקסמת מהגודל וכמויות הדברים שיש באיקאה, קפצה על כל המיטות ונסעה בטיולון המושאל, בעגלה של הקניות ובידיים של החוליה החלשה שלא יודעת להגיד לה לא, AKA אני.
החזרנו אותה ואת אמא שלה הביתה ואז טסתי הביתה לנקות ולבשל, כי בערב הגיעו אלי המהנדס והדביקה, עוד זוג חברים קרוב, אלי ואנה וכמובן הגמל.
זה היה קצת קשוח, לנקות ולבשל, זה לקח רק חמש שעות, אבל בסופו של דבר הבית היה נקי דיו והיה מלא אוכל: קיש פטריות ובצל, עראייס, תפוחי אדמה קטנים בתנור, סלט קיסר, סלט קינואה עם בטטה וחמוציות, וסלט חי של סלק וגזר.
המהנדס לא הגזים בכלל והביא אסאדו וגיו שבילה 12 שעות במעשנת והיה הבשר הכי רך שאכלתי החיים וטעים בצורה קיצונית, הוא גם הביא רביולי בשר מפורק ועגבניות מיובשות, לחם טרי שאפה ולקינוח פילה בקר ברוטב חמצמץ מתקתק מהמם.
אלי ואנה הביאו עוגת שוקלד מרולדין.
סיימנו שלושה בקבוקי יין, דיברנו וצחקנו כל כך הרבה שאחרי שכולם הלכו, היה קשה לי להרדם,הייתי ממש בהיי של חברותא טובה, אוכל טוב ויין.
בבוקר התעוררתי מוקדם, כמו תמיד שהגמל נמצא ובילינו את הבוקר ביחד.
סיפרתי לו על ארוחת החג על האש וכמה שזה היה נהדר, כמה שנהנינו כולנו יחד, מהמשפחה ההולכת ומתרחבת.
אני מספחת חברים למשפחה, אמרתי לו, סוף סוף יש לי משפחה גדולה. סוף סוף לבנות שלי יש משפחה גדולה.
היום נסעתי למנתח הפלסטי להוריד עוד נגע שסביר להניח שהוא bcc נוסף, ועל הדרך עברתי בהום סנטר וקניתי שולחן מתקפל. עכשיו לא יחסרו לנו מקום, צלחות או מזלגות.
אני מחכה כבר לשקט של יום כיפור. למרות שכנראה לא אבלה אותו לבד, האמצעית חזרה מאיטליה ואמרה לי שאין לה חשק לצום ושהיא כנראה תבוא להיות איתי בחג.
אז בסופו של דבר, בתוך התקופה האיומה הזאת, המדינית, בין לאומי, כלכלית ומכל בחינה אחרת... היו לי כמה ימים של נחת, של שמחה ורוגע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה