לא יודעת מה איתכם, אני מיציתי את הקיץ.
ולחשוב שהחום והגועל רק התחילו ושצפויים לנו עכשיו בערך שבעה חודשי תופת לוהטת, מדכא לאללה.
אני לחלוטין אשה של חורף, בעיקר חורף ישראלי קליל ונעים כמו שיש פה. וכבר מעכשיו אני מתגעגעת אליו.
אני צריכה לעזוב את המקום שאני גרה בו ולחזור למקום שבו נולדתי, על גבול הלבנון, שם פחות נורא בקיץ.
השבוע מוריץ שבר או עיקם ציפורן ברגל.
הבנתי שזה קרה לו מתוך כך שהוא התחבא מתחת למיטה ולספה, הלך לישון רוב הלילה על הספה בחדר שמשמש כחדר כביסה וצרח צרחות איימים אם מישהו נגע בטעות ברגל שלו (החל בכלב האורח וכלה בי שניסיתי להבין על מה הצרחות)
כשראיתי שהציפורן נראית מעוקמת בתשעים מעלות למצב הרגיל שלה, לקחתי אותו לוטרינר ושם הרכבנו לו מחסום והחזקתי אותו בכל הכוח עד שהוטרינר הצליח לאבחן שהציפורן שבורה.
הוא החליט לא לעשות כלום ולתת לציפורן להחלים לבד. בנתיים נראה שמוריץ משתפר, הכאבים פוחתים והוא פחות מתחבא וחזר לישון איתי כל הלילה.
בכלל כל נושא השינה המשותפת מוזר לי.
אני, שממש לא אוהבת שישנים איתי, מוצאת שההעדרות שלו מהמיטה מאד מפריעה לי.
אני מתגעגעת אליו כשהוא לא לידי בלילה.
וזה לא שהוא כזה תענוג כשותף למיטה, הוא מכניס לכלוך למיטה, הוא מתגרד ומתלקק וזז וקופץ לנבוח על משהו מידי פעם, תוך שהוא דורך עלי בריצה המהירה לכיוון הדלת, אבל הנוכחות החמימה והמתכרבלת שלו, אין לה תחליף.
הוא נכנס למיטה ונשכב קרוב קרוב, צמוד, נוגע בי. והוא חמים ונושם והפרווה שלו רכה ונעימה.
כשאני מתעוררת בלילה, אני אוהבת לשים עליו יד ולהתנחם בו.
ובבוקר הוא מטפס עלי ומחכה שאתעורר כדי שאתן לו אוכל, ואחרי האוכל הוא חוזר כדי להתפנק יחד. נשכב עלי ומניח את הראש ונושם נשימה עמוקה, כמו אנחת רווחה.
הכלב האורח חזר לביתו, אחרי שהחלים לגמרי ועבר את היומיים האחרונים אצלי בעליזות ומצב רוח טוב.
הבעלים שלו קנתה לי שתי צפרדעים ושוקולד לאות תודה.
הצעתי לגמל לנסוע סביב יום ההולדת שלו ביוני, לאילת .
היה נשמע שהוא מעוניין מאד, אבל אחרי שבדק, אמר שהוא לא יכול, כי הוא עובד כל יוני ואין לו אפשרות לקחת חופש. בטח שהוא לא יכול לקחת חופש. בגלל שהוא עצמאי ותלוי בעבודות שנכנסות, הוא יכול לעבור חודשים ארוכים בלי עבודה בכלל וחודשים אחרים בעבודה מהבוקר עד הערב רצוף. ועכשיו הוא חייב לעבוד כי הוא קנה מכונית יקרה מעבר ליכולות שלו וצריך להחזיר הלוואת ענק עליה, כשעוד לא גמר לשלם את ההלוואה הקודמת על האופנוע היקר בטירוף. אידיוט עם התנהלות כלכלית גרועה. זה מה שהוא. בנתיים הצליח לתקן את הרכב הישן שהתקלקל ושבגלל הקלקול שנראה סופני בהתחלה, קנה את המכונית החדשה. תמכור את המכונית המיותרת, אתה בן אדם אחד ואתה לא צריך שתי מכוניות ואפנוע, בעיקר כשאתה נחנק כלכלית, אמרתי לו. אבל הוא לא רוצה לוותר על המכונית היוקרתית החדשה כי היא עושה אותו מאושר. כל כך מאושר שהוא לא נושם מרוב לחץ כלכלי. כמו שאמרתי, אדיוט.
אז לא נסע לאילת בזמן הקרוב, והים התיכון עדיין קר ולא מתחשק לי לקפוא כמו בפעמיים הקודמות, ולא יוצא לנו להפגש בכלל.
אמרתי לו כבר פעמיים שחסרים לי המפגשים הקצת יותר ארוכים, לא על רגל אחת ולא תוך כדי דברים אחרים, כבר לא יוצא לנו לדבר ממש. אפילו אמרתי לו שאני רוצה לראות אותו יותר ומתגעגעת.
התגובה שלו היתה - תודה.
מה תודה? שאלתי אותו. אין לך תגובה יותר מעצבנת מתודה? זו לא היתה אמירה שדרשה ממך להיות מנומס. תגיד גם אני, תגיד אני לא, תגיד משהו, אבל לא תודה.
נראה לי שהוא לא יענה לי שוב בתודה על אמירות כאלו...
הוא כל הזמן חושש שמא אמצא מישהו אחר, אבל לא מוכן לעשות שום דבר על מנת לשנות את המצב הנתון. אולי בטווח הארוך אבין שהוא עושה לי טובה.
זוג דררות עם זוגיות יותר טובה משלי.
הבלוג של טליק, אחרי שישרא נסגר בלי התראה : https://tytych.blogspot.com/?m=1 בקרו אותו.
אני לחלוטין אשה של חורף, בעיקר חורף ישראלי קליל ונעים כמו שיש פה. וכבר מעכשיו אני מתגעגעת אליו.
אני צריכה לעזוב את המקום שאני גרה בו ולחזור למקום שבו נולדתי, על גבול הלבנון, שם פחות נורא בקיץ.
השבוע מוריץ שבר או עיקם ציפורן ברגל.
הבנתי שזה קרה לו מתוך כך שהוא התחבא מתחת למיטה ולספה, הלך לישון רוב הלילה על הספה בחדר שמשמש כחדר כביסה וצרח צרחות איימים אם מישהו נגע בטעות ברגל שלו (החל בכלב האורח וכלה בי שניסיתי להבין על מה הצרחות)
כשראיתי שהציפורן נראית מעוקמת בתשעים מעלות למצב הרגיל שלה, לקחתי אותו לוטרינר ושם הרכבנו לו מחסום והחזקתי אותו בכל הכוח עד שהוטרינר הצליח לאבחן שהציפורן שבורה.
הוא החליט לא לעשות כלום ולתת לציפורן להחלים לבד. בנתיים נראה שמוריץ משתפר, הכאבים פוחתים והוא פחות מתחבא וחזר לישון איתי כל הלילה.
בכלל כל נושא השינה המשותפת מוזר לי.
אני, שממש לא אוהבת שישנים איתי, מוצאת שההעדרות שלו מהמיטה מאד מפריעה לי.
אני מתגעגעת אליו כשהוא לא לידי בלילה.
וזה לא שהוא כזה תענוג כשותף למיטה, הוא מכניס לכלוך למיטה, הוא מתגרד ומתלקק וזז וקופץ לנבוח על משהו מידי פעם, תוך שהוא דורך עלי בריצה המהירה לכיוון הדלת, אבל הנוכחות החמימה והמתכרבלת שלו, אין לה תחליף.
הוא נכנס למיטה ונשכב קרוב קרוב, צמוד, נוגע בי. והוא חמים ונושם והפרווה שלו רכה ונעימה.
כשאני מתעוררת בלילה, אני אוהבת לשים עליו יד ולהתנחם בו.
ובבוקר הוא מטפס עלי ומחכה שאתעורר כדי שאתן לו אוכל, ואחרי האוכל הוא חוזר כדי להתפנק יחד. נשכב עלי ומניח את הראש ונושם נשימה עמוקה, כמו אנחת רווחה.
הכלב האורח חזר לביתו, אחרי שהחלים לגמרי ועבר את היומיים האחרונים אצלי בעליזות ומצב רוח טוב.
הבעלים שלו קנתה לי שתי צפרדעים ושוקולד לאות תודה.
הצעתי לגמל לנסוע סביב יום ההולדת שלו ביוני, לאילת .
היה נשמע שהוא מעוניין מאד, אבל אחרי שבדק, אמר שהוא לא יכול, כי הוא עובד כל יוני ואין לו אפשרות לקחת חופש. בטח שהוא לא יכול לקחת חופש. בגלל שהוא עצמאי ותלוי בעבודות שנכנסות, הוא יכול לעבור חודשים ארוכים בלי עבודה בכלל וחודשים אחרים בעבודה מהבוקר עד הערב רצוף. ועכשיו הוא חייב לעבוד כי הוא קנה מכונית יקרה מעבר ליכולות שלו וצריך להחזיר הלוואת ענק עליה, כשעוד לא גמר לשלם את ההלוואה הקודמת על האופנוע היקר בטירוף. אידיוט עם התנהלות כלכלית גרועה. זה מה שהוא. בנתיים הצליח לתקן את הרכב הישן שהתקלקל ושבגלל הקלקול שנראה סופני בהתחלה, קנה את המכונית החדשה. תמכור את המכונית המיותרת, אתה בן אדם אחד ואתה לא צריך שתי מכוניות ואפנוע, בעיקר כשאתה נחנק כלכלית, אמרתי לו. אבל הוא לא רוצה לוותר על המכונית היוקרתית החדשה כי היא עושה אותו מאושר. כל כך מאושר שהוא לא נושם מרוב לחץ כלכלי. כמו שאמרתי, אדיוט.
אז לא נסע לאילת בזמן הקרוב, והים התיכון עדיין קר ולא מתחשק לי לקפוא כמו בפעמיים הקודמות, ולא יוצא לנו להפגש בכלל.
אמרתי לו כבר פעמיים שחסרים לי המפגשים הקצת יותר ארוכים, לא על רגל אחת ולא תוך כדי דברים אחרים, כבר לא יוצא לנו לדבר ממש. אפילו אמרתי לו שאני רוצה לראות אותו יותר ומתגעגעת.
התגובה שלו היתה - תודה.
מה תודה? שאלתי אותו. אין לך תגובה יותר מעצבנת מתודה? זו לא היתה אמירה שדרשה ממך להיות מנומס. תגיד גם אני, תגיד אני לא, תגיד משהו, אבל לא תודה.
נראה לי שהוא לא יענה לי שוב בתודה על אמירות כאלו...
הוא כל הזמן חושש שמא אמצא מישהו אחר, אבל לא מוכן לעשות שום דבר על מנת לשנות את המצב הנתון. אולי בטווח הארוך אבין שהוא עושה לי טובה.
זוג דררות עם זוגיות יותר טובה משלי.
 |
| YNET עונים על השאלות שלי..... |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה