האביב הגיע

לקראת סוף הצעידה שלי עם מוריץ (הדוגמנית התעצלה ופרשה בשיא, עוד לפני שממש יצאנו לדרך) ראיתי משהו מונח על הרצפה.
תבנית שהמוח שלי זיהה לפני שההבנה מה העיניים שלי רואות עברה עיבוד  במוח.
התבנית אמרה - זהירות!!
אז קודם כל נרתעתי לאחור ואז אמרתי - היי, זה נחש.

איזה נחש זה?
מי ששוכב ככה באמצע הדרך ולא נרתע כשמתקרבים אליו זה בדרך כלל צפע.
אבל זה נראה רזה יותר וארוך (בטח קרוב למטר וחצי) והצבעים שלו הם יותר אפורים חומים, הצפע שמן יותר והצבעים שלו בדרך כלל נוטים לחום זהוב יפה הרבה יותר.

הקפתי אותו בזהירות והסתכלתי טוב יותר על הגב, כן המטבעות מופרדות יפה יפה.
זה זעמן מטבעות, הכל טוב.
רגע, איפה מוריץ הטמבל? טוב שהוא רץ קדימה, הוא עוד לא יודע לזהות נחש ששוכב בלי לזוז.

ואז הנחש התחיל לזחול הלאה ממני.
תגידו מה שתגידו, התנועה שלהם מהפנטת.

לייויתי אותו עד שנעלם מתחת איזה סלע.