יום שבת, 8 בדצמבר 2018

כמה גשם! ועוד ענינים

הפעם אלה באמת כמויות גדולות במיוחד.
בפריפריה הנידחת ושחונה שלי ירדו 97 מ"מ גשם בימים חמישי ושישי שזה משהו בין רבע לשליש מהכמות השנתית. הגשם ירד ללא הפסקה, לרוב בקצב סביר ובלי המון מטחי גשם חזקים.
ועוד לא ספרו את התוספת של שבת עצמה.

אני גרה למרגלות הר כך שהמים לא מצטברים אצלנו ברחובות ומציפים את הבתים, אלא זורמים לכיוון למטה, אבל חלק מגג הרעפים שלי נכנע לכמות הגשם המטורפת והתחיל לטפטף מים לתוך הבית. כמובן שזה בחלק שבו יש תקרת גבס, מקווה שהיא תחזיק מעמד ותתייבש מספיק מהר כדי שלא תתפורר. אני אצטרך לטפל בזה, להחליף רעפים או פשוט לדאוג לנקות את הרעפים, שאולי פשוט הצטברו עליהם עלים ,אין לי דרך לראות את זה.
היום (שבת) הגשם נרגע קצת והתקרה הפסיקה לטפטף. בואו נהיה אופטימיים, למה לא?

הים, כמו היבשה, סוער וכמובן שאין מה לדבר על צלילות, למרות שכבר ממש בא לי לחנוך את ציוד הצלילה החדש והבתולי שלי. אני סקרנית וקצת חסרת סבלנות להכנס איתו למים לראות איך זה לצלול פעם אחת עם ציוד שהותאם לי באופן אישי והאם ההתאמה טובה. אבל לאור מזג האויר אין על מה לדבר, וצריך רק לחכות לרגיעה שתאפשר כניסה למים.

כיוון שכך, הצעתי לגמל, שמכוניתו הלכה בדרך כל מתכת, פלסטיק וגומי, שאבוא לבקר אותו.
וכיוון שכך, הוא התקשר והתנצל שלא מתאים לו כי הוא ככה והוא אחרת.
נו בסדר, זה היה די צפוי.
למרות שבפעם הקודמת שבאתי (בבלק פריידי, לקניות שתוכננו מראש) גם אז לא התאים לו מבחינת הרגשה כללית ומצב רוח והוא לא ביטל כי הוא התחייב מראש, ובסופו של דבר הוא הודה שהוא מרגיש הרבה יותר טוב ושמח שהוצאתי אותו מהבית ומהמצב רוח הנפשי והפיזי.
או אולי דווקא בגלל זה. כי הרי אי אפשר להיות תלוי לשיפור מצב רוח במישהו אחר, במיוחד אם זו אני ואי אפשר לתת לי כזה כוח עליו.
בסדר, אי אפשר לכפות את עצמי על מישהו, למרות שבשבת הזו הייתי זקוקה לקצת פסק זמן מהחיים יותר מימים רגילים. אם הוא לא יכול, הוא לא יכול. ואם אני נשמעת טיפה מרירה, זה בגלל שאני באמת כזו, אבל לא ברמה קריטית.

בשבוע הבא אני מוזמנת לחתונה של אחת מהחבורה הותיקה. הראשונה שמחתנת ילד, ואני תוהה מה ללבוש, וכמה כסף להביא ובאופן כללי מקווה שאמצא את עצמי באירוע שאליו אני מגיע לראשונה על תקן "החברים של ההורים". אני אסע לשם עם המהנדס והדביקה שיחסכו לי נסיעה לילית אחרי יום עבודה ואחרי, אבוי, טיפול שיניים.
אין לי חשק או כסף לקנות שמלה, אז החלטתי שאנסה קודם לברר בקרב חברותי למי יש שמלה שיכולה להתאים לחתולה, חברותי מצטמצמות כרגע לשמשיה שיש לה המון בגדים.
ליוגה יש בגדים רוחניים מידי ולכוח הצלה יש בגדים שאולי יכולים להתאים, אבל היא בהודו בטיול של אחרי צבא (של הבנות שלה). נלך היום ונמדוד. עם כל כמה שזה יעלה לי בשיחות ודיבורים זה בטח יעלה לי פחות מלקנות בגד חדש.

אתמול התארח אצלי שומר מסורת באופן לא לגמרי מתוכנן לארוחת ערב ולא היה לי אוכל שיכולתי להעיד עליו באופן וודאי שיש לו חותמת כשרות. אז הכנתי את ההמבורגרים  שהם תערובת בקר וטלה שקניתי בדבאח טירה, בלי להגיד מאיפה הם והקפדתי לא להגיש שום דבר חלבי. עדיין יש לי תחושה שזה לא היה עובד בבית שומר כשרות, אבל מה שלא יודעים לא פוגע, לא?
הוא נהנה מאד מהאוכל, שנראה לי שזו מצווה חשובה של שבת, אכל וגם לקח תוספת ונראה מרוצה מאד.
הוא בתמורה בירך על נרות החג בניגון תפילה של ממש ולא בדקלום הרגיל שלנו ועם כיפה עם הראש.
אלוהים, אם קיים, יסלח לי, אני מקווה.

יש עוד יומיים חג אז שיהיה חג חנוכה שמח ומלא אור נרות צבעוניים וחמודים.
ושימשיך חורף מבורך וגשום שיתמלאו המאגרים והכנרת תעלה ושתהיה לנו קצת רווחה.

אה כן, ובלי מלחמה בבקשה.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה