אין כמו בובי.
כבר מזמן אמרתי שזו הקניה הכי טובה שעשיתי בשנים האחרונות , אבל לא הבנתי עד כמה עד שהסוללה שלו נגמרה.
בסך הכל היא החזיקה מעמד ממש יפה, מסתבר שקניתי אותו לפני ארבע שנים, הIROBOT הראשון שלי. (הקישור יחזיק מעמד כל זמן שישרא תשרוד).
חשבתי שיהיה נחמד שלא אצטרך לטאטא את הבית עם שתי הכלבות והלכלוך שהן מביאות, אבל לא הבנתי עד כמה זה יהיה שדרוג של החיים.
קודם כל, הרובוט מנקה ואוסף את השערות, האבק והלכלוך לתוך תא ולא מפזר על פני הבית, כמו שקורה למטאטאת המוכשרת ביותר. הדבר הראשון ששמתי לב אליו זה שאני לא רואה יותר את השיערות הלבנות של הדוגמנית על סמרטוטי הרצפה, שאליו נדבקו אלה שלא טואטאו טוב. אחר כך שמתי לב שאותן שיערות לבנות כבר לא מתאספות מתחת למדרגות הכניסה לבית, לשם היו נשטפות עם מי הספונג'ה.
בנוסף, הרצפה היתה נעימה ומבריקה יותר.
לרובוט יש מברשות סיליקון שמנקות את הרצפה מעבר לשאיבת הלכלוך, ואני שהדבר הראשון שאני עושה כשאני מגיעה הביתה זה לחלוץ נעליים ושרצפה לא נקיה לא נעימה לי, פשוט התמוגגתי מהתחושה. ומהמראה. נעים ומבריק גם יחד.
וזה מסביר למה הגמל מטאטא בחריצות, גם אם ללא הצלחה, כשאני באה.
הוא עושה קצת רעש, נכון, אבל מה זה קצת רעש לעומת נקיון בוהק ונעימים בכפות הרגליים?
אז ארבע שנים הוא עבד כמו אחרון הפועלים החרוצים, ולפני חודש וחצי התחיל לקצר את יום העבודה שלו, ובמקום לעבוד שעה ורבע-שעה וחצי, התחיל לעבוד חצי שעה, אחר כך פחות ופחות עד שהסתפק בחמש דקות לפני שכבה והודיע על שביתה.
הבנתי שצריך לקנות סוללה חדשה, אבל חיכיתי , כי ההוצאות הכלליות שלי היו גבוהות מאד בחודש שעבר.
בנתיים בזמן הזה טאטאתי במו ידיו ונוכחתי עד כמה אי אפשר להשוות את העבודה שלי לעבודה שלו.
וזה עוד בלי להתייחס לגב המסכן שלי שלא מעריך את המאמצים האלו.
אני מודה, התגעגעתי לבובי שלי ורציתי אותו חזרה.
בסופו של דבר הצלחתי לאזן את התקציב שלי והזמנתי סוללה, חיכיתי שבוע וחצי במקום חמישה ימי עבודה, אחרי הכל, אני גרה בישראל, אבל היום הוא הגיע.
החלפתי את הסוללה בזריזות,- קל מאד להחליף חלקים ולטפל ברובוט - ומייד שילחתי אותו לדרכו על הרצפה המלוכלכת שלי. הוא הסתובב לפה ולשם, הלוך וחזור, אסף ושאב, שפשף וקרצף, שעה ורבע ארוכות ומהנות. ישבתי וצפיתי בו עובד.
אין, אין לתאר את התחושה הנעימה, הרכה ממש, של הרצפה אחרי נקיון של בובי, אם אתם מחפשים אושר אמיתי, נסו ללכת יחפים על רצפה שבובי ניקה. איזו הקלה!
מצד שני, הטלפון שלי שיחגוג שנתיים בעוד חודשיים (לא , לא יחגוג) הלך לעולמו במופע מרהיב של פסים על המסך ובאקורד סיום של מסך שחור וחוסר הענות מוחלט לתחינותי.
כמובן שזה נפל עלי בזמן די גרוע כלכלית וכמובן ששוב אני שוברת את הראש איזה טלפון לקנות שיהיה מספיק ומספק, לא יקר מידי ולא חלש מידי.
לא בא לי על הסינים, לא אהבתי את השיאומי שקניתי בזמנו, למרות שהוא יחזור אלי עכשיו כטלפון חליפי, מה שיתן לי טיפה זמן, משהו בשיאומי לא זרם ולא הלך חלק. כאילו הכל היה בסדר, אבל האפליקציות לא ישבו עליו כמו שצריך. התלוננתי על זה והמהנדס אמר שהטלפון צריך השתלת אישיות שאחריה הכל יהיה בסדר, העדפתי למסור לו את הטלפון ולקנות חדש.
הדביקה השתמשה בטלפון זמן קצר ואמרה שהדבר היחיד שלא אהבה בו זה שאי אפשר לשמוע רדיו תוך כדי משחק הבועות החביב עליה. היא ויתרה עליו וקנתה חדש, אז עכשיו הוא חוזר אלי.
ואני אשבור את הראש ואחשוב מה כדאי לי לקנות. אולי אחכה לנסיעה הבאה עם הגמל לאילת. נראה.
אוף, אני שונאת טלפונים חדשים שצריך להתאים אותם לצרכים של המשתמש ועכשיו אני אצטרך להתאים את השיאומי ואחר כך את הטלפון החדש שאקנה כשאחליט סוף סוף מה אני רוצה ויכולה לקנות. באסה.
כבר מזמן אמרתי שזו הקניה הכי טובה שעשיתי בשנים האחרונות , אבל לא הבנתי עד כמה עד שהסוללה שלו נגמרה.
בסך הכל היא החזיקה מעמד ממש יפה, מסתבר שקניתי אותו לפני ארבע שנים, הIROBOT הראשון שלי. (הקישור יחזיק מעמד כל זמן שישרא תשרוד).
חשבתי שיהיה נחמד שלא אצטרך לטאטא את הבית עם שתי הכלבות והלכלוך שהן מביאות, אבל לא הבנתי עד כמה זה יהיה שדרוג של החיים.
קודם כל, הרובוט מנקה ואוסף את השערות, האבק והלכלוך לתוך תא ולא מפזר על פני הבית, כמו שקורה למטאטאת המוכשרת ביותר. הדבר הראשון ששמתי לב אליו זה שאני לא רואה יותר את השיערות הלבנות של הדוגמנית על סמרטוטי הרצפה, שאליו נדבקו אלה שלא טואטאו טוב. אחר כך שמתי לב שאותן שיערות לבנות כבר לא מתאספות מתחת למדרגות הכניסה לבית, לשם היו נשטפות עם מי הספונג'ה.
בנוסף, הרצפה היתה נעימה ומבריקה יותר.
לרובוט יש מברשות סיליקון שמנקות את הרצפה מעבר לשאיבת הלכלוך, ואני שהדבר הראשון שאני עושה כשאני מגיעה הביתה זה לחלוץ נעליים ושרצפה לא נקיה לא נעימה לי, פשוט התמוגגתי מהתחושה. ומהמראה. נעים ומבריק גם יחד.
וזה מסביר למה הגמל מטאטא בחריצות, גם אם ללא הצלחה, כשאני באה.
הוא עושה קצת רעש, נכון, אבל מה זה קצת רעש לעומת נקיון בוהק ונעימים בכפות הרגליים?
אז ארבע שנים הוא עבד כמו אחרון הפועלים החרוצים, ולפני חודש וחצי התחיל לקצר את יום העבודה שלו, ובמקום לעבוד שעה ורבע-שעה וחצי, התחיל לעבוד חצי שעה, אחר כך פחות ופחות עד שהסתפק בחמש דקות לפני שכבה והודיע על שביתה.
הבנתי שצריך לקנות סוללה חדשה, אבל חיכיתי , כי ההוצאות הכלליות שלי היו גבוהות מאד בחודש שעבר.
בנתיים בזמן הזה טאטאתי במו ידיו ונוכחתי עד כמה אי אפשר להשוות את העבודה שלי לעבודה שלו.
וזה עוד בלי להתייחס לגב המסכן שלי שלא מעריך את המאמצים האלו.
אני מודה, התגעגעתי לבובי שלי ורציתי אותו חזרה.
בסופו של דבר הצלחתי לאזן את התקציב שלי והזמנתי סוללה, חיכיתי שבוע וחצי במקום חמישה ימי עבודה, אחרי הכל, אני גרה בישראל, אבל היום הוא הגיע.
החלפתי את הסוללה בזריזות,- קל מאד להחליף חלקים ולטפל ברובוט - ומייד שילחתי אותו לדרכו על הרצפה המלוכלכת שלי. הוא הסתובב לפה ולשם, הלוך וחזור, אסף ושאב, שפשף וקרצף, שעה ורבע ארוכות ומהנות. ישבתי וצפיתי בו עובד.
אין, אין לתאר את התחושה הנעימה, הרכה ממש, של הרצפה אחרי נקיון של בובי, אם אתם מחפשים אושר אמיתי, נסו ללכת יחפים על רצפה שבובי ניקה. איזו הקלה!
מצד שני, הטלפון שלי שיחגוג שנתיים בעוד חודשיים (לא , לא יחגוג) הלך לעולמו במופע מרהיב של פסים על המסך ובאקורד סיום של מסך שחור וחוסר הענות מוחלט לתחינותי.
כמובן שזה נפל עלי בזמן די גרוע כלכלית וכמובן ששוב אני שוברת את הראש איזה טלפון לקנות שיהיה מספיק ומספק, לא יקר מידי ולא חלש מידי.
לא בא לי על הסינים, לא אהבתי את השיאומי שקניתי בזמנו, למרות שהוא יחזור אלי עכשיו כטלפון חליפי, מה שיתן לי טיפה זמן, משהו בשיאומי לא זרם ולא הלך חלק. כאילו הכל היה בסדר, אבל האפליקציות לא ישבו עליו כמו שצריך. התלוננתי על זה והמהנדס אמר שהטלפון צריך השתלת אישיות שאחריה הכל יהיה בסדר, העדפתי למסור לו את הטלפון ולקנות חדש.
הדביקה השתמשה בטלפון זמן קצר ואמרה שהדבר היחיד שלא אהבה בו זה שאי אפשר לשמוע רדיו תוך כדי משחק הבועות החביב עליה. היא ויתרה עליו וקנתה חדש, אז עכשיו הוא חוזר אלי.
ואני אשבור את הראש ואחשוב מה כדאי לי לקנות. אולי אחכה לנסיעה הבאה עם הגמל לאילת. נראה.
אוף, אני שונאת טלפונים חדשים שצריך להתאים אותם לצרכים של המשתמש ועכשיו אני אצטרך להתאים את השיאומי ואחר כך את הטלפון החדש שאקנה כשאחליט סוף סוף מה אני רוצה ויכולה לקנות. באסה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה