יום שבת, 25 באוגוסט 2018

יום הולדת עם הגמל

לאחר שזמם מאחורי גבי עם חלקים נבחרים ומובחרים ממשפחתי, לקח אותי הגמל ליום כייף ביום ההולדת שלי.

אותם חלקים והגמל החליטו לתת לי מתנה משותפת גדולה ומיוחדת ליום הולדת חמישים.
1. קורס צלילה כוכב שני.
2. סנפירים חדשים.
3.יום כייף עם הגמל כולל צלילה.

ולאחר שנודעה לי המזימה, תאמתי איתו את יום הכייף ליום ההולדת שלי. ממילא הייתי בחופש. החלטתי שגם השנה אקח שבוע חופש בשבוע יום ההולדת שלי. למה לא? והוא היה יכול לקחת יום חופש ביום ההולדת שלי, מגניב.
הוא הציע שאגיע אליו בבוקר, שנלך לאכול ארוחת בוקר יחד, לקנות את הסנפירים ואחר כך גם לצלול יחד.
נשמע לי מעולה.

הגעתי אליו בעשר בוקר, לא מיהרתי במיוחד, קמתי בכייף ונסעתי בנחת. במצב רוח מצוין כי זה יום הולדת, ויום הולדת זה אחד הדברים המשמחים עוד לפני שמכלילים את הרעיון של יום כיף עם הגמל.
גם הוא היה במצב רוח טוב. אם בעבר הייתי מרגישה מתיחות מצידו כשהייתי מגיעה אליו הביתה, הפעם לא הרגשתי אותה (בעצם בכל הפעמים האחרונות שהגעתי אליו לקפה אחרי הלימודים בקורס האוירה היתה נינוחה יותר) וזה היה משמח.
כרגיל הוא הזדרז לטאטא את הבית לפני שבאתי, וכרגיל לא סיים גם כשהגעתי ועוד כרגיל אחד, הוא לא מטאטא מי יודע מה. באיזה שהוא שלב חמלתי עליו, לקחתי ממנו את המטאטא וטאטאתי מהר יותר וטוב יותר, כך הוא היה יכול להתפנות לארגן את תיק הצלילה שלו.

החלטנו לשים את תיקי ציוד הצלילה באוטו שלו ולצאת לדרך לארוחת בוקר.
נסענו לבית קפה מקסים שנקרא חנד'לה , ישבנו בחוץ ונהנינו מארוחת בוקר נהדרת, מחתול ג'ינג'י וזה מחברתה של זו. היה פשוט נעים ורגוע וזורם.
באופן כללי ארוחות בוקר בבתי קפה הן מהארוחות החביבות עלי עלי אדמות. אני מתה על הקונספט שלהן ומוכנה לאכול ארוחות בוקר בכל שעה ביום.
והארוחה שם גם היתה  מפונפנת וטעימה עמדה בכל הציפיות שיכולות להיות למישהו מארוחת בוקר.















גם החתול עמד בצפיות, אני מתה על חתולים ג'ינג'ים.

























אחר כך נסענו לחפש סנפירים.
הגענו לדוגית וגילינו שיש הנחה של 25% על סנפירים, אם זה לא שיחוק על של יום הולדת, אז מה כן?
בחרתי סנפירים פשוטים, מניסיוני המועט ידעתי שמה שאני רוצה זה סנפירים בהירים בצבע זרחני עם רצועה אחורית נמתחת (בנג'י) וכן, יש סנפירים מפונפנים יותר, ויקרים  יותר,אבל בחרתי כאלה כמו שיש לגמל ומשמשות אותו מאז שהתחיל לצלול שזה המון שנים, ובררתי שתהיה לי אפשרות להחליף את הרצועות האחוריות אם לא אסתדר עם אלה הקיימות.
בנוסף קניתי מכנסי לייקרה שיגנו על העור שלי ממגע עם אלמוגים.
בצלילה של יומיים קודם, נגעתי עם הברך באלמוג או חיית ים אחרת, הרגשתי בהתחלה צריבה קלה, אחר כך לא הרגשתי כלום ולמחרת התפתח גירוי מטורף עם גרד היסטרי שנמשך שלושה ימים לפני שהתחיל להרגע.
ביום הכייף עם הגמל הגירוד היה נוכח מאד ומציק.
שיעור חשוב ומשמעותי, עדיף לקנות ביגוד לייקרה מאשר להיצרב על ידי אלמוגים, מדוזות ושאר יצורים תת מימיים.

לפי התוכנית היינו אמורים חזור הביתה, להתארגן ולצאת לצלילה, אבל עוד בדרך לארוחת הבוקר, הגמל קיבל טלפון ממועדון הצלילה שבו הזמין מקום לצלילה שלנו, שביטל את הצלילה בגלל ים גבוה.
לא נורא, אמרתי לו. צללנו לפני יומיים ואפשר לעשות דברים אחרים.
רוצה לראות סרט? הוא שאל.
בטח.
בקולנוע?
אני מזכירה לך שחופש גדול והכל מלא ילדים...
צודקת, נראה בבית?

אז חזרנו לבית שלו, וראינו סרט.
קצת עישנו לפני זה, אז אני לא בטוחה שהצלחתי לעקוב אחרי העלילה עד הסוף, אבל זה לא היה חשוב.
היה לנו נעים מאד יחד.
זה מוזר, הגמל אמר, בכלל לא צללנו, אבל אני מרגיש כמו אחרי צלילה. רגוע ונעים לי.
באמת נעים מאד.

כשהסרט נגמר, בדיוק הגיע הזמן ללכת למסעדה שהגמל הזמין אליה מקום.
אז התארגנו ונסענו, למעשנה.
הקונספט של המקום הוא שלכל שולחן יש פלטה קטנה מחוממת על פתיליה, התפריט נקבע מראש והשוני בו הוא על פי מספר המנות הבשריות.
אנחנו בחרנו בכמות הקטנה ביותר, חמש מנות בשריות, מלוות בירקות במעשנה, במטבלים ובאורז ותבשיל שעועית.
כל מנה בשרית היא בערך 100 גר', כך שחשבון פשוט מלמד שגם ללא התוספות מדובר בקרוב לחצי קילו בשר וזה נראה לי המון.
המנות מגיעות לאט לאט, מונחות על הפלטה לחימום ותוספת בישול אם צריך והארוחה כולה מתמשכת על פני שעתיים.
כל פעם סוג אחר של בשר ששהה מספר אחר של שעות במעשנה.
אוכלים לאט ונהנים מהחויה.
שוב תהיתי על הנינוחות ששוררת ביננו, בילינו יחד יום שלם מאד מאד צמוד ועדיין נהנינו מהארוחה האיטית, מהשיחה ומהיחד. לא שיעמם, לא העיק ולא נמאס לנו.

כשסיימנו לאכול כבר היה מאוחר, ולכן לא התעכבתי אצלו בבית, רק לקחתי את הדברים, העברתי את ציוד הצלילה לאוטו שלי ונסעתי הביתה. גם הנסיעה הביתה היתה חלקה וזורמת.
זה היה יום יום הולדת נהדר, אחד הטובים שבהם.


אין תגובות:

פרסום תגובה