הבית משופץ

לא להאמין אבל גם זה מאחורי, כמעט.
הבית כבר גמור ונראה מדהים. כל מי שנכנס לבית ויודע איך נראה המטבח קודם, פשוט נשאר פעור פה.
נקה 7 הרימה את תקרת המטבח שהיתה בשיפוע די חד והוסיפה גובה לתקרת המטבח. אני לא יודעת כמה בדיוק כי לא מדדתי לפני ואחרי, אבל אני מניחה שזה איפשהו בין חצי מטר למטר תוספת וזה נותן הרגשת גודל אחרת לגמרי למטבח. זה והצבע הבהיר והנקי והתאורה החדשה והחלונות הנהדרים.
בסוף שבוע שעבר הגיעו סוף סוף המדיח החדש שקניתי והתמי 4 החדש שהזמנתי והמטבח כמעט מושלם. כמעט רק בגלל שעוד לא נסגרתי סופית על מיקום הכלים, הסירים, התבניות ושאר הדברים שממלאים מטבח.
אולי זה רק עניין של הרגל, רק לזכור איפה כל דבר נמצא. אבל אני עדיין מזיזה תוכן מגירות מפה לשם.
נראה לי שיש לי פחות מקום מבמטבח הקודם למרות ריבוי הארונות, אבל בכל זאת כל דבר מוצא מקום לאט לאט.

אני מאד אוהבת את האזור של פינת האוכל החדשה, זו למעשה הפינה החביבה עלי בבית כרגע.
כשהשולחן לא דחוק לפינה כמו שהיה בעבר, והוא זמין ונגיש ונוח ורואים כמה שהוא יפה... הכל פשוט ונעים יותר.
לפני שבוע באו הבנות ובני הזוג ואכלנו פעם ראשונה, ארוחת ערב של יום שישי, בבית המשופץ. 
כשאמרתי לחתני שהפעם לא צריך להרים ולהזיז את שולחן האוכל , אלא רק לפתוח אותו ולדחוף טיפה קדימה , שיהיה מקום לכולם הוא אמר- לזה חיכיתי! השולחן באמת כבד, ולהזיז אותו כל יום שישי היה קשה, למרות שהבנים לא התלוננו, לרוב.

גם כשהגמל בא בשישי האחרון ישבנו לאכול בפינת האוכל ולא בשולחן הבר שבו היינו יושבים תמיד והיה לנו נוח ונעים. 
למחרת בבוקר קמנו בידיעה שיש לנו הרבה עבודה.
ביקשתי מהגמל שיביא איתו מקדחה רצינית, כי צריך לקדוח ולתלות לא מעט דברים, כולל בקיר הממ"ד.
ואכן הוא קדח ותלה מראה בממ"ד, רשתות עץ דקורטיביות בגינה, שהפועלים הורדו כששברו את הקיר להגדיל את חלון פינת האוכל. ומה שגזל לנו הכי הרבה זמן היה פירוק הקרניז של וילון הסלון, הורדת הווילון ממנו, כביסה שלו, ופירוק וניקוי כל החלונות של הסלון.
ואני אסביר, החלון בסלון הוא דבר מוזר ברמות על.
הוא גבוה. החלק התחתון שלו הוא בערך בגובה 170 והחלק העליון קרוב לתקרה, כלומר, מאד לא נגיש. הרוחב שלו מתמתח כמעט על פני כל קיר הסלון.
הקרניז של הווילון, והווילון עצמו נשארו בבית מהדיירים הקודמים ואני לא החלפתי כי אין בנמצא מתלה לוילון באורך כזה וגם לא וילון שיתאים ברוחב. הווילון מושחל על הקרניז וצריך לפרק את הקרניז מהקיר כדי להוריד את הווילון.
ולכן, בגלל שזה חתיכת תיק פלילי, הורדתי את הווילון בסך הכל ארבע פעמים מאז שעברתי לבית הזה והוא היה מטונף ברמות,  בטח אחרי האבק של השיפוץ. והחלונות.... ובכן, אותם לא פרקתי לצורך ניקוי מעולם, רק ניקיתי מה שהגעתי אליו וגם זה לא קרה המון זמן. טוב שהוא היה מוחבא מאחורי הוילון כל הזמן....
אז החלונות והווילון גזלו לנו את מרבית הזמן, אבל זה היה כל כך שווה! עכשיו החלונות נקיים כמו שלא היו נקיים מעולם והווילון חזר לצבע המקורי שלו והוא מדיף ריח נעים של כביסה ואני שמחה.
ו...... הגמל הביא את דלת הזכוכית לארון שבנה אבא שלי, זאת ששברתי בטעות ובכיתי עליה מרה. הגמל החמוד הזה מצא מישהו שעושה התזות חול ושיחזר את הדלת, לפי הדלת השבורה. עכשיו הארון נראה כמעט כמו שהיה. אף אחד מלבדי לא ישים לב שהשקיפות של הדלתות שונה במעט, כנראה. אבל הכי חשוב זה התחושה של דברים שבאים על מקומם ומסתדרים שאני חווה.

בגדול נשאר רק שהקבלן של הממ"ד יואיל בטובו לאסוף את ערימות הקרשים ושאריות המתכות שזרוקות מסביב לבית שלי. הוא היה אמור לעשות את זה לפני שבועיים ולפני שבוע והשבוע שוב הובטח לי שהפעם זה יקרה... נראה.
ונשאר לי לסיים את התשלום לנקה 7 אבל זה מתעכב קצת, כי כרגע חשבון הבנק שלי סובל מחסכים אישיותיים קשים ויקח לו זמן להתאושש. אני מחכה שתפתח לי איזו תוכנית חסכון כדי שאוכל לשלם לה את יתרת הכסף שאני חייבת לה.
אני חושבת שבסופו של זה היה מאד נכון לעבוד עם נקה 7. היא לא חפה משטיקים ושטויות, אבל יתרונותיה עולים בהרבה על חסרונותיה והיא הפכה את הבית שלי לאחיד וקוהרנטי עם המטבח החדש והממ"ד והיא חמודה וכייפית.
הממ"ד כבר משמש כחדר שינה לאורחים. עוד חסר בו וילון להאפלה, כי אין תריסים לממ"ד, אבל בסופ"ש פתרתי את זה עם סדין על החלון. פתרון ותיק ואמין גם אם פרטצ'י לחלוטין.
נקה 7 היתה מזדעזעת , אבל לא הכל היא חייבת לדעת.
בשישי בבוקר היא באה לתלות איתי תמונות ועבדנו לא מעט עד שתלינו את כל מה שרציתי שיהיה תלוי. את רוב הקישוטים שאינם תמונות נקה 7 פסלה ואני עוד לא יודעת אם אמסור אותם או שאתלה בכל זאת בהמשך.
מצחיק שאני לא רוצה לקלקל את מה שהא עושה ולכן אני לא תולה שום דבר שהיא לא אישרה.
אני מניחה שעם הזמן גם התחושה המוזרה הזו תשתחרר, בנתיים אני פשוט לומדת להרגיש את הבית מחדש ועם הזמן אדע מה אני רוצה ואיפה, אם בכלל.
חדר העבודה שהיה חדר שינה, עוד לא מסודר, אני מחפשת שולחן עבודה וכסאות ולאט לאט אסדר אותו. גם כוורת מדפים תעזור לי לסדר את אינסוף הפיצ'יפקעס שקשורים לאפוקסי שאני עושה.
אני צריכה סל כביסה לחדר הכביסה, אולי אמצא שולחן לקיפול הכביסה, וגם טלויזיה גדולה יותר לממ"ד.
אני צריכה לקנות מדפים למחסן החדש ןלשקם את הגינה שלי שהפועלים חירבו לגמרי, אבל תליית רשתות העץ היתה התחלה ומכאן זה ישתפר. גינה זה דבר שצומח לאט לאט, ואני בהחלט נותנת לה את הזמן.

רשת עץ תלויה ועליה שני עציצים שנחבלו קשות וסבלו, אבל יתאוששו בהמשך.
ולמרגלותיה אפשר לראות עציץ שנשבר ולכלוך שצריך לפנות.
לאט לאט. גינה זה דבר איטי.