לפני שבוע גיליתי שמישהי שעובדת איתי... אין דרך יפה לומר את זה, גונבת מהעבודה.
נתחיל מהרקע, בעבודה העקרית שלי אני עובדת מזה כ12 שנים בישוב קטן.
כשהגעתי היה נהוג שהישוב הקציב סכום מסויים שלא היה ידוע לי בדיוק כמה הוא, לצורך קניית קפה, חלב, עוגיות ובייגלה למקום העבודה. עד כאן די סטנדרטי, אבל בנוסף היה נהוג גם לקנות לחמניות, ירקות, גבינה צהובה ואפילו שניצלים קפואים, לארוחות בוקר/צהריים של הרופא ושלי.
אלה ממש לא התנאים בכל ישוב שעבדתי בו ואני מודה שזה מאד נוח ומפנק. אמנם הטלתי וטו על השניצלים, כי יש גבול לריחות המתפשטים בחלל הקטן, אבל כריכים טריים זה תמיד כייף, בעיקר כשאני מכינה אותם לפי טעמי.
מאז שאני נוסעת פעם בשבוע לנכדות, אני קונה על חשבוני ומחזיקה במקפיא אוכל קצת יותר משביע כמו שניצלים וסלטים קנויים להכין כריך צהריים שיחזיק אותי עד הערב. כן אני יודעת שזה מתנגש עם ההצהרה הקודמת שלי לגבי שניצלים, אבל אני מכינה את השניצלים שלי רק פעם בשבוע וממש לפני שאני יוצאת לדרך, ככה שהריח לא מתפשט במרפאה בשעות העבודה.
מי שאחראית על קניות מצרכי המזון זו המזכירה שעובדת איתי.
המכולת שממנה היא קונה נמצאת ממש מעבר לכביש והקניה היא ברישום על חשבון הנהלת הקהילה.
המזכירה היא אשה בת כשבעים שעובדת איתי משהו סביב ה9 שנים. בתחילת העבודה המשותפת קיבלתי את העובדה שהיא מוגבלת מאד בתחום המחשבים, אפילו טלפון חכם לא היה לה אז, ולקחתי על עצמי את הטיפול בכל מה שדורש מחשב.
ניסיתי ללמד אותה לעבוד במחשב, אבל היא גילתה כזה חוסר עניין ויכולת שהרמתי ידיים, היה לי מהיר יותר לעשות את הכל בעצמי. שמחתי שלפחות יש מי שעונה לטלפונים ועוזרת לקשישים בקביעת תורים.
עם הזמן השימוש במחשב הלך וגדל ועימו העבודה שלי, לעומת העבודה שלה שהלכה והצטמצמה. זה כבר התחיל להפריע לי, אבל מאחר והישוב הוא המעסיק שלה והממונים עליה ידעו שהיקף העבודה שלה פוחת והולך ולא עשו עם זה דבר, משכתי בכתפיים והמשכתי כרגיל.
כאשר מקום העבודה עבר שיפוץ לפני קצת יותר משנתיים (אני לא מצליחה לזכור מתי זה היה) המזכירה העבירה את עצמה למשרד חלופי שמצאנו לה ולא באה פעם אחת לראות איך מתקדם השיפוץ או אם צריך עזרה. אמנם היא אשה מבוגרת וכבדה מאד שמתקשה בהליכה, ולא ציפיתי שממש תעזור פיזית, אבל היא אפילו לא שאלה מה נשמע ואיך הולך.
זו היתה הפעם הראשונה שממש כעסתי עליה. ההתעלמות המוחלטת ממקום העבודה ובעיקר מהאנשים שהיא עובדת איתם היתה חתיכת סטירת לחי. השיפוץ היה חתיכת תקופה קשה במיוחד שבה התרוצצתי ממקום העבודה החלופי למקום העבודה המשתפץ, להטטתי בטיפול באנשים ובניירת ובמה לא, והיא היתה מגיעה למשרד המאולתר החליפי יושבת בו שעה והולכת הביתה.
כשהשיפוץ נגמר וחזרנו למרפאה שלנו, אמרתי לעצמי שאני צריכה להכיר במגבלות שלה ולסלוח לה ואכן עשיתי מאמץ לחזור איתה לשגרת עבודה סבירה. אבל משהו כבר נסדק והסדק התרחב הכל פעם שלא היתה מוכנה לחרוג מהשיגרה שלה ולעשות משהו שהוא מילימטר מעבר לשעות העבודה שלה. לדוגמא - היא אחראית על המנקה. אם המנקה לא יכולה לעבוד בשבוע מסויים בדיוק ביום ובשעה הרגילים, אז היא מבטלת את הנקיון בכלל, כי לבוא בשעה אחרת ביום אחר לא נראה לה אפשרי.
או למשל, כשאני עמדתי לצאת לניתוח והרופא הודיע שגם הוא עומד לעבור ניתוח שבוע אחרי, היא הודיעה באופן מייד שהיא בחופש עד ששנינו או אחד מאיתנו יחזור. זה כבר גרם לסדק להפוך לשבר בלתי ניתן לתיקון.
וזה היה שלב שפניתי לממונים עליה וביקשתי שיחליפו אותה כי קצה נפשי וקיויתי שהפעם גם הם יבינו עם מי יש להם עסק. הם אמרו לי כן נכון, את צודקת , צריך להחליף אותה. ולא קרה כלום.
ואז, לפני שבוע גיליתי ביום חמישי שהחלב נגמר, כנראה שהמזכירה שכחה לקנות חלב, למרות שזו קניה קבועה שבועית, נו מילא. החלטתי לקפוץ למכולת לקנות בעצמי. המכולת הרי נמצאת במרחק הליכה קצרצרה.
במכולת פגשתי את המוכרת שעובדת שם שנים ואנחנו מיודדות. שאלתי אותה על הנכדה שלה שבדיוק סיימה טיפולים בסרטן והתרגשתי איתה ולבסוף הגשתי לה את החלב על מנת שתרשום את החיוב.
מה, היא אמרה, המזכירה לא קנתה חלב השבוע?
לא, עניתי, לא נורא, הנה אני קונה.
אה נכון, היא אמרה, השבוע היא קנתה גבינה צפתית.
איזה גבינה צפתית, שאלתי, אני לא ראיתי גבינה צפתית...
כן כן, אמרה המוכרת, כל שבוע היא קונה לכם גבינה צפתית והשבוע אפילו קנתה שתיים ואמרה - זה בשבילי וזה למקום העבודה.
שום גבינה צפתית לא הגיעה למקום העבודה מעולם, אמרתי. את בטוחה שהיא קנתה את הגבינה על חשבון העבודה?
המוכרת הראתה לי העתק של הקבלה במחשב שבו היה כתוב בבירור גבינה צפתית.
כלומר זה משהו שמתמשך מזה זמן רב.
חזרתי לעבודה בהלם והתקשרתי לממונה על המזכירה, ביקשתי ממנה שתקפוץ אלי כי אני רוצה לדבר איתה.
כשבאה תארתי לה את האירוע ושתינו ישבנו המומות.
הממונה ביקשה ממני להמתין, היא תטפל בעניין.
בסופ"ש חשבתי על זה המון, בעיקר היה לי קשה העובדה שהאמנתי שהמזכירה היא אשה ישרה, זה היה פחות או יותר הדבר העיקרי שעמד לזכותה בעיני. והנה, היא לא.
ביום ראשון שהוא היום שהמזכירה עושה את הקניה למרפאה (ולעצמה) מצאתי רגע והלכתי להציץ במקרר שבו המזכירה שומרת את הקניות שהיא עורכת עבור עצמה כשהיא עושה קניות למקום העבודה.
רציתי לראות אם אני רואה שוב קניה של גבינה צפתית. לא ממש חיטטתי בתיק הבד, מלא המוצרים שלה שהיה מונח במקרר, אבל ראיתי את הקבלה של הקניות של המזכירה עבור עצמה, והיא היתה קבלה עבור קניית פטריות בלבד. התיק היה מלא בכל טוב והקבלה היתה על פטריות בלבד. חשבתי שאולי היא נזכרה לאחר ששילמה שהיא צריכה פטריות ולכן הלכה וקנתה פטריות ואני רואה רק את הקבלה הזו, בזמן שהקבלה הראשונית בטח מתחבאת איפשהו בין המצרכים. לא התכוונתי לחטט לה במצרכים שקנתה לעצמה הביתה, לכן עזבתי את זה והמשכתי בעבודה.
לאחר שהלכה לביתה והיה רגע שקט, קפצתי למכולת לשאול את המוכרת את גם היום המזכירה קנתה גבינה צפתית על חשבון העבודה.
איך שנכנסתי המוכרת קפצה ואמרה, איך ידעת שרציתי שתבואי? שמרתי לך העתק של הקבלה מהיום!
היא נתנה לי את העתק הקבלה ועיני חשכו.
לא רק גבינה צפתית. מסתבר שהזכירה עשתה קניות על חשבון מקום העבודה והדבר היחיד שביקשה שייחיבו אותה, היתה סלסלת הפטריות. היא קנתה מצרכים בסך 190 ש"ח שמתוכם הקניה שלה עבור עצמה היתה על סך 123 ש"ח.
אם קודם הייתי בשוק, עכשיו כבר הייתי המומה לחלוטין. כמה זמן זה נמשך? באיזה היקפים זה קורה?
צילמתי את הקבלה ושלחתי לממונה, כתבתי לה מה גיליתי ובוקשתי שתפעל במהירות.
הממונה התקשתה להחליט והצעתי לה להתייעץ עם מנהל הקהילה, משאבי אנוש ומי שתמצא לנכון, אבל שתטפל בזה.
היא התייעצה עם מי שהתייעצה, ואמרה לי שהוחלט שתשלח לי מייל שבו כתוב שמנהל הקהילה מבקש לעשות מעקב אחרי ההוצאות של מקומות העבודה ומבקש שנאסוף לו את הקבלות מהקניות ונעביר אליו. כמובן שזה היה רק על מנת למנוע ממנה להמשיך לקנות על חשבון מקום העבודה עד שיוסדר הליך הפיטורין שלה. לא הממונה ולא מנהל הקהילה רוצים להתעמת איתה והחליטו פשוט לפטר אותה בתואנה שהיא לא עובדת במחשב ולא זמינה כשצריך אותה.
אני חושבת שמי שמסוגל לגנוב, צריך להיות מסוגל גם לתת את הדין על כך, אבל אני לא המעסיקה שלה ואני כנראה בדעת מיעוט, אז אני בעיקר רק שהיא תוחלף כמה שיותר מהר.
היום הממונה באה להגיד לי שיש מישהי אחרת שעלתה כאופציה להחליף את המזכירה, והציעו לה לעבוד ואם היא מקובלת עלי? בשלב זה כמעט כל אחת אחרת תהיה מקובלת עלי. ממש קשה לי אפילו להסתכל על המזכירה, כשאני יודעת שהיא גונבת בסכומים מצטברים של אלפי שקלים בשנה. אז בתחילת שבוע הבא יזמינו אותה לשיחה ויודיעו לה על סיום ההעסקה שלה ויבוא לציונה גואל.
זהו. הייתי צריכה לספר כי זה יושב עלי מאד כבד מהרגע שזה התחיל ואין לי עם מי לדבר על זה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה