יום ראשון, 10 ביוני 2018

שינויים תזונתיים

הפסקתי לצרוך סוכר, נקי, במאכלים ואפילו בפירות.
הפחתתי למינימום צריכת קמח לבן, לא לגמרי, אבל הפחתתי משמעותית.
אני אוכלת ושותה מורינגה בכל דבר. וכשאני אומרת כל דבר, אני מתכוונת כל דבר.
בטוסט, בתה, בסלט, עם יוגורט, ואפילו בכרוב שאני כובשת.
הידעתם שכרוב כבוש הוא עשיר בפרוביוטיקה?
אני יודעת, עכשיו. הפכתי לאבן שואבת לכל הידע האלטרנטיבי הקיים.
קפה אני שותה רק אחד בבוקר. אחד בבוקר. אחד. בבוקר.
מי שמכיר אותי יודע שעד עכשיו חייתי על קפה.

אבל כשלקחתי אנטיביוטיקה, הטעם בפה שלי השתנה ברמה כזו שהקפה לא היה לי טעים.
הרגישות שלי למתוק עלתה, כך שאפילו הפחתת הממתיקים בחצי לא הספיקה , הכל היה מתוק לי מידי.
כדי להמחיש- יוגורט במתיקות מעודנת, מתוק לי כמו גלידה. לא יכולה לגעת בו עכשיו.
אז זה לא נורא לא לאכול מתוק.
ככל שהזמן עובר זה נעשה קל יותר.
ברגע שמפסיקים עם סוכר, התנודות של רמות האינסולין הופכות למתונות יותר והחשק הנואש למתוק נעלם.
אבל לעומת זה החשק לקוטג' או יוגורט הגיע בהתחלה לשיאים שאני לא מכירה.
גם זה הולך ופוחת לאט לאט.

לכן אני שותה לא ממותק ומתחילה לגלות איזה טעם יש לדברים.
לנענע יש טעם מריר, שאני לא בטוחה שאני אוהבת.
הכי טעים לי מים עם לימון.
מים רותחים עם לימון.
מה שמוכיח מעל לכל ספק שאני זקנה , כי מי שותה מים עם לימון?


אני לוקחת פרוביוטיקה, בכמויות גדולות מהמומלץ על האריזה.
ואני מקווה לטוב.
כי אני עוד לא מרגישה נפלא.
האנרגיות חזרו כמעט לגמרי, כבר יש לי יותר כוחות ואני לא עייפה כמו שהייתי.
באופן כללי אני מרגישה הרבה יותר טוב.
אבל עדיין לא נוח לי בבטן, לפעמים יותר ולפעמים פחות.
אבל המגמה חיובית בסך הכל,

אז יאללה מורינגה:


















תראו מי חזרה אלינו , ברוכה השבה תיאו!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה