צבר כזה של תקלות בבית אני לא זוכרת...
זה התחיל בחולדות בבית, לפני החתונה.
את הראשונה מצאתי מתה בבוקר החתונה, אחרי שהורעלה ברעל שהשארתי.
את השניה ניסיתי לתפוס במשך שלושה שבועות נוספים, עד שהבאתי מדביר לנמלי אש שפלשו אלי הביתה (כן כן, גם זה הגיע אלי) והוא נתן לי מלכודת חולדות חדשה שהוכיחה את עצמה עוד באותו ערב.
חשבתי שהיו שתיים, אבל השלישית התחילה לתת סימנים כמה ימים אחר כך והמלכודת החדשה לא הצליחה ללכוד אותה. אז קניתי מלכודת מסוג אחר ותפסתי אותה באותו הלילה.
עבר מאז שבוע וחצי ושוב יש סימנים לחולדה נוספת...בנתיים היא מצליחה לחמוק משתי המלכודות.
קצת אחרי החתונה התפוצץ צינור בקיר המקלחת.
גיליתי את זה כשהרצפה היתה חמה יותר מהרגיל, אפילו בחום הקיץ ומתוך כך שלא היו מים חמים למרות שהדוד עבד כרגיל.
תוך כמה ימים הצלחתי למצוא שרברב שטיפל בצינור והחליף אותו, ושיפוצניק שהדביק מחדש אריחים לקיר המקלחת.
על הדרך ביקשתי ממנו לסגור את המקום שממנו חשדתי שנכנסות החולדות.
ואז המזגן התחיל לטפטף. זה שבחדר השינה. ובימים החמים עד טירוף של חודש ספטמבר אי אפשר היה לישון ללא מזגן.
איש המזגנים בא. שטף את המזגן, אמר שהכל יסתדר, אבל זה לא קרה.
הוא בא שוב ושוב ועדיין לא הצליח לתקן את הגורם לטפטוף, רק בפעם הרביעית הצליח.
ואז גיליתי שקיר הגבס במטבח שלי, שאפשר לראות מאחורי המדיח, רטוב כולו, רטיבות הולכת וגוברת. מיום ליום ראיתי אותה מתפשטת ונבהלתי. שלא כמו קיר לבנים, הקירות של הבניה הקלה לא עמידים כל כך לרטיבות. חשבתי שאולי החולדות כרסמו איזה צינור, אבל לא הצלחתי לראות את מקום הדליפה.
שוב קראתי לשרברב, שבא ולא הצליח לראות גם הוא את המקור.
יש רטיבות מסביב לברז, אולי זה הניקוז את המדיח, או צינור ההזנה שלו...
הזיז פה, הזיז שם, אמר נראה מה יהיה, והלך.
אחרי שהלך, נפל לי האסימון לגבי הברז שסביבו יש רטיבות.
התקשרתי אליו ושאלתי אם הוא חושב שהחלפת הברז תעזור.
כן, הוא אמר.
מייד הנעתי את האוטו ונסעתי בחיל ורעדה להום סנטר הקרוב לקנות ברז חדש.
לא היה שום צורך בחיל וברעדה, כי אף אחד לא עצר אותי בדרך, אפילו לא עמדת המשטרה היחידה שדרכה עברתי. סתם הצרו את הכביש לנתיב אחד, אבל התירו לכולם לעבור בלי לעצור אף אחד.
הגעתי, קניתי ברז למטבח וברז למקלחת, כי גם הוא כבר היה במצב גרוע וחזרתי הביתה.
הודעתי לשרברב שיש ברזים ושאשמח שיבוא בהקדם. והוא אכן הגיע, הרכיב את הברזים ומאז הקיר הולך ומתייבש לאיטו. מזל שהימים עדיין חמים.
היום הייתי ביום חופש, אז נסעתי, הפעם ללא כל חשש, לבקר אתה גדולה שלא ראיתי מאז ערב ראש השנה.
היא בחל"ת, שוב, ואני מתגעגעת אליה נורא. אז נפגשנו לארוחת בוקר אצלה בבית.
אחר כך נסעתי לבקר את המהנדס והדביקה, שניהם עובדים מהבית מתחילת הקורונה.
כן אני יודעת שהפרתי את הסגר. אבל זה היה בצורה מושכלת ומחושבת הרבה יותר מאשר ללכת להתפלל בבית כנסת ולהדבק בקורונה. ודי נמאס לי מהמוסר הכפול .
אז נשאר לתפוס את החולדה, בתקווה שהיא האחרונה. ולקוות שדי לתקלות ולקלקולים.
באמת די כבר.
 |
| אי אפשר רק לקטר, אז משהו טוב: פגשתי את הכלב שהיה אצלי ומצאתי לו משפחה. הוא מאושר והם מאושרים וגם אני, מלראות כמה טוב לו. ולהם. |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה