לא עבדתי מאד קשה, כי את מרבית האפיה עשיתי יום קודם ונשאר להכין בעיקר סלטים לשבת בבוקר.
הכנתי פשטידת תרד וגבינות, שהייתה אמורה להיות בניצה אבל קניתי בצק עלים בטעות במקום עלי פילו, אז זרמתי עם מה שיש.
והכנתי פשטידת גבינות שאפשר להגיש חמה או קרה,ולכן מתאימה מאד לבראנצ'.
תכננו להגיש מלאווח שנכין במקום, עם רסק עגבניות וביצים קשות.
סלט ירקות גדול, סלט קיסר וסלט חי של גזר, סלק ותפוח עץ.
המהנדס והדביקה הביאו מלון, אבטיח (חתוכים! אני שונאת את ההתעסקות עם הקליפות) ותפוזים למיץ.
ציונה הביאו עוגת מוס קנויה, כי בכל זאת יום הולדת.
בשבת קבענו שנתחיל את ההכנות בתשע, מתוך הבנה שהאורחים יגיעו בין 10:30 ל 11:00.
ואכן קמנו לעמל יומנו בדיוק בזמן. הגמל חתך סלט והעלה רעיון להשתמש בבצק העלים והפירה שנשאר מהארוחה של ערב קודם ולהכין בורקס. זה היה רעיון מצוין ולכן הפשרתי את הבצק והכנתי בזריזות בורקס תפוחי אדמה בתוספת הגבינות שנשארו לי מה פשטידות האחרות.
אחר כך הכנו יחד בזריזות את סלט הקיסר,העמדתי סיר ביצים על האש, גררתי במעבד המזון את הירקות לסלט הסלק-גזר, וריסקתי עגבניות.
סיימנו את ההכנות בדיוק כשהמהנדס והדביקה הגיעו, הם תפסו פינה והכינו את מיץ התפוזים בזמן שאנחנו ערכנו את השולחן. וכשהכל היה מוכן ציונה הגיעו.
עגלגלית לא הגיעה. אחרי הטעות של הדביקה אף אחד מאיתנו לא המשיך את ההתכתבות בקבוצה שאליה היא שייכת והיא לא שאלה כלום. אם היתה שואלת כמובן שהיתה מגיעה, אבל היא שאלה ולכן לא הגיעה. יונה נשמה לרווחה וכולנו איתה.
הדביקה ואני החלפנו מתנות, היא קנתה לי צפרדעים ואני לה, פסלוני מכשפות (כל אחת והשטויות שלה).
אכלנו, היה משעשע, כי אף אחד מהאורחים לא אכל מלאווח כבר שנים, ולמרות שנראו מסוייגים וספקנים בהתחלה, אכלו את כל מה שהגשנו להם. אין מה לעשות, בצק מטוגן זה טעים.
הגמל ואני התמודדנו על השאלה מי יעמוד ויכין את המלוואח במחבת (שב תאכל, אני אכין. לא,לא,שבי את אני אכין) ובסוף אני הכנתי חצי והוא נישל אותי מהעמדה והכין את החצי השני.
משאר האוכל נשאר רק מעט.
אמרתי לדביקה שהיא מוזמנת לקחת את סלט הקיסר שהיא אוהבת במיוחד ויונה קפצה ואמרה - אה, מחלקים פה אוכל? אני רוצה את סלט הסלק!
לגמל ארזתי את הבורקס.
הגמל אמנם עיקם את האף כששמע לראשונה מה התפריט המתוכנן. (אני לא אוהב את האוכל הזה, אני פחות מתחבר אליו).
בסוף אכל יותר מכולם... הוא גם לקח את העוגה שנשארה, כי לא רציתי להשאיר פיתויים בבית. אבל טעמתי מהעוגה והיא היתה נהדרת.
האורחים הלכו בסביבות השעה ארבע והגמל ואני קרסנו לנו למנוחה קצרה עד שהגמל היה צריך ללכת.
למחרת הגדולה הביאה את הכלבה שלה לבייביסיטר, באה עם כוכי ויוספה, בילו קצת אצלי והמשיכו לדרכן. למחרת נסעו לאילת ויחזרו רק מחר בערב,ככה שהכלבה תשאר אצלי עד שבת.
עוד כלב בבית ועוד ענקית כמו זאת, זה חתיכת תיק. היא מלכלכת יותר מהשניים שלי, ואוכלת ושותה כמו ארבעה כמוהם.
אבל היא חמודה ברמות.
מנחם מציק לה ומתבריין עליה וזאתי מפחדת ממנה, ולכן הכל יותר מורכב.
בלילה הראשון היא היתה באי שקט, עלתה וירדה מהמיטה, נבחה והסתובבה בבית והוציאה את מנחם משווי משקלו.
קמתי בשני עייפה כמו שלא הייתי שנים, כי גם אני בקושי ישנתי. אבל בלילה שאחריו זה התחיל להתאזן, כולם היו רגועים יותר מדי ישנו כבר הרבה יותר טוב.
הבעיה העיקרית כרגע זה שאין לי מקום במיטה שלי. אני אשמח כשהיא תחזור לביתה ואתגעגע אליה.
אתמול היה לי חצי יום חופשי והגמל בא לבקר. הכלבה פחדה ממנו והיה קשה לה להתרגל אליו, בקושי הסכימה להתקרב אליו,ואפילו לא רצתה לאכול חטיף שהצעתי לה.
אחרי כמה שעות הסכימה להתקרב להריח אותו בתנאי שישב או שכב, ברגע שנעמד היא נבהלה שוב.
ממש כיף ללכת איתה לטיולים, חוץ מזה שהיא חששנית וכל דבר מפחיד אותה, היא רצה קדימה ואחורה חוקרת את השטח ונהנית. זה מאד משמח לראות אותה ככה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה