תכננו להפגש שם עם הבת הקטנה ובן זוגה שירדו לאילת באותו סופ"ש וקצת ללכת לשנרקל ובעיקר לנוח.
אני תכננתי לקנות רובוט שואב שוטף, למרות שהוצאות החתונה עוד לא גמרו להכביד עלי, כי הרובוט שלי, בובי, כבר התיישן, ובעיקר בגלל שאינו שוטף.
הגמל תכנן לקנות נינג'ה גריל שכבר יותר משנה אני ובני משפחתו מציקים לו שיקנה. (למעשה הצקנו לו שיסכים לנו לקנות לו, והוא התעקש שלא).
תיככנו לצאת מוקדם מאצלי, לאכול ארוחת בוקר נחמדה ולנסוע בנחת, להגיע בצהריים המאוחרים, ללכת למסאז' ואחר כך לנוח וללכת לארוחת ערב עם הזוג הטרי.
אבל כמובן ששום דבר לא קרה בדיוק כמו שתכננו.
אני קמתי עם בחילה ושלשולים והגמל נתקע בפקק עומד של כמעט שעה.
אמנם הרגשתי קצת יותר טוב כשהגיע, אבל את הזמן המוקדש לארוחת בוקר פספסנו ממילא.
הכנתי לנו כריכים מושקעים לדרך והתחלנו את הנסיעה.
כמו תמיד הנסיעה היתה נעימה ביחד. התחלפנו בנהיגה מידי פעם והדרך עברה במהירות.
הגענו בול בזמן למסאז', ונכנסנו לאפלולית בספא מתוך החום והאור הסופר חזקים של אילת.
המסאז'יסטית שלי לא היתה כל כך מוצלחת, אבל הגמל היה מרוצה משלו, ושימח אותי שהוא נהנה.
אחר כך הלכנו לשבת קצת בג'קוזי שהיה חלק מהחבילה ולשתות "שמפניה" בלתי ניתנת לשתיה. בדיעבד הייתי מוותרת עליו, כי הג'קוזי מעלה את הטמפרטורה הפנימית וכשיצאנו ממנו היה לי ממש קשה להתקרר. טעות באילת של סוף חודש יוני..
כל החום הזה חידד לי שאני לא רוצה לנסוע שוב לאילת בקיץ. נזכרתי בקיץ הקודם שבו היינו באילת ביום הכי חם בשנה ב50 מעלות בתשע בערב... לא מתחשק לי לחזור על החויה.
כשיצאנו בסופו של דבר היינו רעבים ממש, היה קרוב לארבע וארוחת הערב נקבעה לשעה שבע וחצי, כך שרצינו לאכול משהו לא גדול שיחזיק אותנו עד לארוחת הערב במסעדת בשרים בסגנון אכול ככל יכלתך.
החלטנו לנסוע למקום שאנחנו מכירים עם אוכל טוב. אמנם המקום עבר שידרוג וגדל, אבל קיוויתי שהמהות נשארה אותו דבר.
כשהגענו לשם ביקש מאיתנו המארח להמתין דקה על הספה עד שיתפנה מקום.
התישבנו וחיכינו וחיכינו וחיכינו וחיכינו, אחרי רבע שעה קם הגמל לשאול מה קורה, וחזר ואמר שעוד רגע... חיכינו עוד, בנתיים המסעדה התחילה להתרוקן ושולחנות התפנו. זוג נוסף נכנס והמארח הפנה אותם לשבת דקה על הספה. הגמל קם שוב לשאול מה קורה והפעם הצטרפתי אליו.
המנהל גמגם והתחבט, הסברנו לו שאנחנו גוועים מרעב ומתי הוא חושב שיהיה מקום, כי יש המון שולחנות פנויים.
יש עומס על המטבח, אמר המארח ואם אני רוצה לתת לכם שירות כמו שצריך תצטרכו להמתין עוד קצת.
זה היה הרגע שבו חטפתי כלבת ואמרתי לו שאם הוא יודע שהמטבח עמוס, שיגיד לנו מייד בכניסה שזה המצב ואנחנו נחליט אם מתאים לנו לחכות או לא.
הסתובבנו ויצאנו, הלכנו למקדונלדס הקרוב והזמנו אוכל שהיה מוכן תוך פחות מעשר דקות.
נסענו לחפש את הדירה ששכרנו, ועד שהגענו אליה נקרעה לנו השקית וחלק מהאוכל נפל ונשפך. קלאסי.
עד שהגענו לאכול כבר היה אחרי חמש. ולמרות שנשפך אוכל ומראש לא הזמנו הרבה, אכלתי עד כדי כך שכשהגענו למסעדה לא באמת הייתי מסוגלת לאכול, יכול להיות שגם לבחילה מהבוקר היה חלק בזה.
הקטנה, בן זוגה והגמל הזמינו את הארוחה של אכול ככל יכלתך ואני הזמנתי צלעות טלה.
אכלתי שתי צלעות בקושי, בן הזוג של הקטנה אכל מעט בשר ושנינו איבדנו את היכולת לאכול. הגמל והקטנה החזיקו מעמד טוב יותר והצליחו לטעום מכל סוג בשר שהגיע לשולחן כמעט.
זאת היתה אחת הארוחות היותר יקרות שלא נהניתי מהן.
אחרי האוכל הלכנו לעשות קניות, ופה המזל התחיל להשתנות ומצאנו בדיוק מה שרצינו במחיר מצוין. אני קיבלתי דיל מצוין לרובוט מקבוצת ייעודית בפייסבוק שהוזיל לי את המחיר בכאלף ש"ח יחסית למחיר הרגיל והגמל מצא את הדגם הספציפי המבוקש שהיה כתוב שנגמר בכל הסניפים באילת.
חזרנו למלון, השארנו את החבילות באוטו, בתקווה שלא יפרצו לנו אותו והלכנו לישון די מוקדם.
למחרת בבוקר קמנו ולא כל כך התחשק לנו לזוז, בסוף בילינו בחדר השכור, אכלנו ארוחת בוקר שהכנו במטבחון והיה לנו טעים מאד. ראינו איזו תוכנית בנטפליקס, עד שהגיע הזמן לפנות את החדר.
דילגנו על נסיעה לים ושנירקול כמעט בלי לשים לב וזה לא ממש חסר לנו.
הנסיעה הביתה היתה נעימה ורגועה. הגמל עשה אצלי הפסקה קצרה שבה הוצאנו את הרובוט החדש מהקופסא והבנו איך להתקין אותו, קראנו את חוברת ההדרכה והבנו מה הם החלקים השונים, שמנו אותו לטעינה ואחר כך הגמל יצא לדרך לביתו.
מאז עברו כמעט שבועיים ושני ימי שישי שבהם לא שטפתי את הרצפה.
לא באמת צריך. הרובוט עושה עבודה מדהימה. אז אני סופר מרוצה ממנו בנתיים. אפשר לסכם גם את הנסיעה הזאת כמוצלחת.
 |
| כמה חתיך ככה יפה ושמו בישראל: אבנר |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה