מצאנו לה מקווה בקיבוץ דתי דרך חברה שעבדתי איתה בעבר.
רצינו משהו קטן ואינטימי ושמענו על המקווה הזה רק דברים טובים.
הגדולה באה ישר מהעבודה, הקטנה הצטרפה ובילינו כמה שעות רק ארבעתנו.
לפני המקווה הבנות ביקשו לעשות הפרשת חלה, ואני, שכל הדברים האלה רחוקים ממני, משכתי בכתפיים והצטרפתי. פעם ראשונה שהשתתפתי בהפרשת חלב ופעם שניה שהייתי במקווה, הפעם הראשונה היתה בחתונה של הגדולה( בחתונה שלי סרבתי למקווה).
להפתעתי הפרשת החלה היתה מרגשת מאד, במיוחד בשלב של הברכות.
אני ברכתי את יוספה, את הגדולה ואת הגמל בבריאות טובה ואיתנה.
הגדולה בירכה את יוספה בבריאות, ואת בן זוגה.
האמצעית בירכה את בן זוגה ואת עצמה לחיי זוגיות טובים.
והקטנה בירכה חברה למציאת זוגיות, חברות אחרות לחזרה בשלום מהטיול הגדול ואת נשמות סביה, שניהם, למנוחה נכונה.
ואחר כך ביקשנו את החזרת החטופים במהרה, שלמים בגופם ונפשם.
בשלב זה כבר היינו כולנו עם דמעות בעיניים.
ואז נסענו למקווה. שם פגשה אותנו הבלנית. היא הסבירה מה עושים ואנחנו המתנו מחוץ לחדר הטבילה.
חברתי הגיעה להגיד שלום והצטרפה אלינו לזריקת סוכריות ולמצהלות קבלת הכלה העולה מהמקווה.
גם זה היה מרגש בצורה מוזרה.
כבר היה מאוחר אז ניסינו להזמין אוכל בהזמנה טלפונית ואיסוף עצמי, אבל בשני המקומות שבהם רצינו לאכול היה צפוף בצורה קיצונית והתור היה של קילומטר.
לכן נסענו למקום שלישי שהיה פנוי יחסית, והאוכל בו בהחלט ענה על הצפיות.
בסיום האוכל, הגדולה שעוד לא היתה בביתה, נסעה הביתה.
אנחנו חזרנו הביתה, הקטנה הלכה לביתה של והאמצעית ואני נשארנו לאפות חלות בעשר וחצי בערב.
האמצעית קרסה מעייפות והלכה לישון ואני נשארתי לחכות שהחלות יתקררו מעט.
עוד מעט האמצעית והקטנה נוסעות לצימר שהאמצעית הזמינה.
אני אאסוף מחר את הגדולה, נביא אוכל כיפיי מהדרך ונחבור אליהן להתארגנות לפני החתונה. יהיו לנו עוד כמה שעות של חסד, של ארבעתנו, למרות שיהיו שם עוד אנשים.
השמלה שלי סוף סוף שופצרה לטעמי, סנדלי הפלטפורמה יהיו עינוי, אבל אקח סנדלים להחלפה לרגע שאשבר.
צבעתי אתמול את השיעור והסתפרתי. אז נראה לי שאני די מוכנה.
רק לכם אני יכולה לספר שאני מחכה שזה כבר מאחורינו, כל האירוע כרוך בכל כך הרבה מתח...
תיכף תיכף זה קורה.
מחזיקה האצבעות שהכל יעבור בשלום ושהחתונה תהיה מקסימה, והכי, שהאמצעית ובן זוגה יהיו מאושרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה