הקטנה ובן זוגה הודיעו על אירוסין כבר לפני שנה, ותיכננו את החתונה לאחרי שתסיים הקטנה את הלימודים. להבדיל מאחיותיה הודיעה לי הקטנה שהיא לא מתכוונת להתחתן באוגוסט כי חם נורא, ואני כמובן, בירכתי על זה. שתי חתונות אוגוסט הספיקו לי. בעיקר כשהחתונה הקודמת היתה ליד חדרה והלחות היתה מזעזעת, הזעתי את חיי מהרגע שירדתי מהאוטו הממוזג. וכן, היה מזגן באולם, אבל החופה והצילומים שלפניה היו בחוץ, וביננו, האמא של הכלה לא ממש יושבת, וכל הערב התרוצצתי והזעתי.
כמו אחיותיה, גם הקטנה התחתנה בתקופה לא יציבה. החששות של כן מלחמה - לא מלחמה היו מאד נוכחים. הגדולה התחתנה בקורונה בחתונת קפסולות קטנה ונפלאה, והאמצעית באוגוסט לפני שנה וחצי היתה כמובן בתקופת המלחמה, כי המלחמה הזאת נמשכת כבר נצח.
הפעם נוספה גם הדאגה שמא אחותה האמצעית שנסעה לתאילנד, תתקע שם ולא תוכל לחזור בזמן לחתונה.היא טסה ממש זמן קצר אחרי שפתחו את השמיים והאיום לחזרת המלחמה לא באמת פסק לרגע, היו ימים שכולנו היינו בטוחים שנצטרך לחשב מסלול מחדש, אם לקיים את החתונה ואם כן איפה והאם האמצעית בכלל תהיה...
חיפשתי שמלה כמו בחתונות הקודמות אצל מעצבות ישראליות, אבל המחירים הפסיכיים הוציאו לי את החשק. הקטנה אסרה עלי ללבוש שחור כמו בחתונות הקודמות ואמרה לי איזו גזרה אני צריכה לחפש. אחרי שנואשתי מהמחירים והגזרות בארץ פניתי לאתר Next ושם מצאתי בדיוק את הגזרה שהמליצה לי והשמלה היתה זמינה גם בצבע כחול כהה על סף השחור.
הזמנתי את השמלה וקיויתי שתגיע בזמן, כי הימים היו ימי אין טיסות ואין חבילות מחו'ל.
אבל ביום שבו פתחו את השמיים קיבלתי הודעה על כך שהחבילה נשלחה וכעבור עוד יומיים היא היתה אצלי.
הוצאתי אותה מהאריזה, מוכנה לכך שאצטרך ללכת לתופרת שתתאים לי אותה, כי כאמור לא מדדתי בחנות, אבל השמלה החליקה והתיישבה עלי כאילו תפרו אותה במיוחד בשבילי. בול באורך, צמודה במקומות הנכונים, מתרחבת במקומות הנכונים, חושפת רק מה שצריך ומכסה את מה שחייב להיות מכוסה. מחמיאה מאד. או כמו שאמרה הקטנה - וואו אמא, תודי שזאת השמלה הכי מוצלחת שלך מכל החתונות. כמובן שהודיתי. שמלה נהדרת מהסוג שגורם לך להרגיש יפה.
מכיוון שכך, הזמנתי מאותו אתר סנדלים בגוון כסוף שיתאימו לכחול הכהה, שרשרת וצמידים כסופים שעלו כמה שקלים ונראו כמו מליון דולר.
זה משהו שלמדתי באחת הבת מצוות של הבנות כשלא היו לי תכשיטים לבגד שלבשתי ובסוף מצאתי תכשיטים סופר זולים שנראו וואו וגרפו מחמאות יותר מכל התכשיטים היקרים שהיו לי.
הכל הגיע בזמן וטוב שכך, כי למרות שתכשיטים בשקל אפשר למצוא בקלות, סנדלים למידה שלי קשה מאד למצוא, כיוון שהתברכתי בכף רגל שפעם היתה 41, אחר כך 42 ועכשיו גם חלק מהסנדלים במידה 43 קטנים עלי. אני מניחה שכף הרגל שלי גדלה אחרי הלידות, אבל גם שיש שוני גדול בין היצרנים בכל הנוגע למידות נעליים וזה מעצבן.
יומיים לפני החתונה הקטנה הלכה למקווה, אני הזמנתי לה חלוק, כי זה כבר הפך למנהג, שאני קונה להן חלוק חדש ליציאה מהמקווה, מכבסת ומביאה אותו איתי.
הפעם הזמנתי לה חלוק מבד טטרה שתוכל להשתמש בו גם אחר כך, אבל החלוק הגיע צמוד מידי והיה צורך לקנות אחד חדש, החלטתי לנסוע יחד איתה ובחרנו יחד חלוק שיתאים לה. כיבסתי ייבשתי והבאתי איתי למקווה רענן וריחני.
למקווה הגיעו גם אחיותיה, חמותה, גיסתה ואוסף של חברות קרובות.
לקטנה יש כשרון לאסוף סביבה חבורת אנשים שאוהבים אותה.
כשיצאה מהמקווה זרקנו עליה סוכריות והיא עברה אחת אחת ובירכה אותנו, כשהגיעה לאחותה הגדולה ובירכה אותה ואת יוספה בבריאות, ושהלב של שתיהן יחלים ולא יעשה בעיות, כבר בכינו כולנו מהתרגשות.
משם המשכנו לבית של החמים שהזמינו את כולנו לארוחה לכבוד המקווה.
מסתבר שהם הזמינו את כל המשפחה הקרובה שלהם וכל האחים והאחיות של החמים הגיעו על ילדיהם ונכדיהם והיה מלא אנשים ושמח.
אני שמחתי בעיקר שאני נפגשת איתם שוב ומחזקת את ההיכרות לפני החתונה עצמה. גיליתי שאני ממש מחבבת את האמא החמות לעתיד.
האמצעית הגיעה אלי ישר מהעבודה ביום של המקווה ונשארה אצלי עד החתונה.
מאחר והקטנה הודיעה שהיא מתארגנת עם חברות ולא איתנו, החלטנו שנתארגן יחד, והאמצעית מצאה לנו מאפרת מסרקת במחיר סביר ביותר (פי שתיים ממה שעלתה השמלה...) אבל אז הגדולה הבינה שיהיה לה קשה להתארגן איתנו , לנסוע הביתה להלביש את הקטנות ואז לנסוע לחתונה, והציעה שנתארגן אצלה.
עכשיו... הבית שלה קצת קטן יותר משלי והוא, ובכן, לא הבית שלי ולכן פחות נוח לי. והייתי מסתדרת גם עם זה, אבל החלטתי לא לנסוע עם האוטו לחתונה, כי ידעתי שבסוף אהיה עייפה ואולי גם אשתה ולא רציתי לנהוג, ביקשתי מהגמל שיחזיר אותי, והאמצעית באה ברכבת ולכן לא היה לנו איך לנסוע לגדולה הביתה.
אז החלטנו להתפצל. המאפרת הסכימה ואמרה שתבוא קודם אלינו ואז תמשיך לגדולה שגרה קרוב יותר לביתה שלה.
האמצעית שזכרה את ההתארגנות שלה הציעה שנקנה לנו אוכל ונפרוש אותו על שולחן הבר, שיהיה לנו כיף.
זה מה שעשינו בהתארגנות לחתונה שלה, התארגנו בצימר שבו ישנה לפני החתונה ובדרך אליה קניתי כמויות של דברים טעימים במעדניה נחשבת וזה מה שאכלנו כל היום עד שהגענו לחתונה. גם הפעם הכלנו לסופר הקרוב וקנינו מיני דברים שיהיה לנו טעים ונוח לנשנש לאורך היום.
המאפרת הגיעה אלינו אפילו מוקדם ממה שקבענו איתה. אמרה שקודם תעשה את התסרוקת של האמצעית ואז את שלי ואחר כך תעבור לאיפור. הדבר היחיד שפחות אהבתי זה את העובדה שמרגע שאסורק לא אוכל להשעין את הראש ויהיו לי לא מעט שעות עד החתונה שבהן לא אוכל לנוח ממש. לכן נערכתי היטב ולקחתי מראש וגם לאורך היום כדורים נגד כאבים כדי להגיע לחתונה במצב טוב.
האמצעית הראתה למאפרת את השמלה כדי להתאים סגנון וצבע ודנה איתה עם פרטי הפרטים. אבל אצלי היא לא שאלה יותר מידי שאלות, ואותי, שאני די קלולסית, שלא לומר גם לא אכפת לי במיוחד, לא שאלה כלום, והתחילה לסרק ולסדר את השיער שיראה מלא נפח ולא יאבד מצורתו עד הערב. אותו דבר לגבי האיפור, פשוט עשתה מה שהיה נראה לה, ואני זרמתי, כי לתקן תמיד אפשר.
אבל לא היה מה לתקן, האיפור שלי היה מוצלח מאד וגם התסרוקת. היא החמיאה לי שיש לי עור מצוין ושאין לי כמעט קמטים, ושאלה מה שגרת הטיפוח שלי...
ובכן "שגרת הטיפוח" שלי זה קרם פנים הכי פשוט שיש ועליו קרם CC עם מסנן הגנה.. מעולם, אבל מעולם לא השתמשתי בקרם לילה או קרם עינים, סרום או שמן או נוזל מיוחד לניקוי. כדי לנקות אני שוטפת במים ושמפו במקלחת וזהו. כנראה שהעור שלי הוא תוצאה של גנטיקה טובה ותו לא.
אחרי שסיימה איתנו נסעה לאפר את הגדולה ולנו נשארו שעתיים שלוש לפני שיבוא בן זוגה של האמצעית ושנתארגן לנסיעה.
ישבנו לנו על הספה, נתמכות בהמון כריות כדי שלא נשען על השיער חלילה וצפינו בתוכנית ארבע חתונות של כאן 11, שזה תוכנית אידיאלית כדי להעביר את הזמן בקלילות.
בן הזוג של האמצעית הגיע באיחור קל בגלל הפקקים, אבל מאחר ולקחנו שוליים רחבים מאד של זמן, לא היינו בלחץ של איחור כלל וכלל. התלבשנו בנחת וכשהיינו מוכנות יצאנו לדרך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה