מרק עגבניות צלויות קטיפתי

אז אולי לא בא לי כל כך לכתוב בזמן האחרון, אבל מרק עגבניות ממש ממש בא לי.
ואחרי שהכנתי אותו והוא יצא כל כך טעים, אמרתי לעצמי שאני חייבת לכתוב את המתכון, כדי שלא אשכח (כמובן שהמתכון בנוי מרעיונות ששאבתי מחמישה - שישה מתכוני מרק עגבניות שקראתי).
ואיפה אני יכולה לכתוב כבר מתכון?
במקום אליו אני הולכת לחפש את המתכונים המוצלחים שלי.
בבלוג.
אז הנה אני.

והנה המתכון:
בערך קילו עגבניות (אפשר עגבניות רגילות ועגבניות שרי בצבעים שונים, ככל שגדל המגוון, ישתפר הטעם ויהיה עשיר יותר.) אני השתמשתי בארבע עגבניות אדומות בשלות ועוד כחצי קילו עגבניות שרי אדומות, צהובות וירוקות.

חוצים את העגבניות הגדולות, זורים מעט מלח גס ואופים חצי שעה בתנור. את עגבניות השרי אין צורך לחתוך.

בנתיים קוצצים שני בצלים ומטגנים ב50 גרם חמאה, כשמתרככים ומזהיבים, מוסיפים 3 שיני שום פרוסות ומטגנים עוד מס' דקות.  הריח של טיגון בחמאה הוא משהו אחר. אפשר לטגן גם בשמן זית, אבל החמאה נותנת תוספת יוקר למרק. תרתי משמע.

מוסיפים את העגבניות האפויות וממשיכים לבשל עד שהעגבניות מגירות נוזלים. 

מתבלים במלח, פלפל, כפית סוכר, צ'ילי יבש טחון, כף פפריקה וכף אבקת מרק עוף. 

מוסיפים שש כוסות מים רותחים וטוחנים את המרק עם בלנדר מקל. 

ממשיכים לבשל ברתיחה עדינה כעשרים דקות, מוסיפים מיכל אחד של שמנת לבישול, מתקנים תיבול וזהו.
יוצא מרק כתום וקטיפתי, עשיר וטעים.
רציתי להוסיף פרמזן לפני ההגשה, אבל שכחתי והמרק היה מצוין גם בלעדיו.

הצטרפה אלי באכילה האמצעית שחזרה בהפתעה מהצבא והיא היחידה מבנותי שאוהבת עגבניות.
אז הרווחתי פעמיים, גם מרק טעים וגם חברה נהדרת לאכול אותו, איתה.

מה עוד צריך בחיים?