יום שלישי, 5 בדצמבר 2017

חת שתיים חת שתיים

התגובה הראשונה להודעת הסגירה של ישראבלוג היתה בהלה גדולה. מסוג האני-לא-מאמינה-שעושים-לי-את-זה, בהלה, פאניקה, זה באמת קורה! אשר יגורתי בא לי וכן הלאה. ואני בכלל עוד פוסט טראומטית מסגירת יואל... מה אעשה? לאן אלך?אני כבר מבוגרת מידי לשטויות האלה. אני בישרא כבר שלוש עשרה שנים, בדיוק חגגתי בלוגולדת....
אז עשיתי את הדבר היחיד שיכולתי לעשות, סגרתי את המחשב ויצאתי להליכה.

בדרך חישבתי את האופציות שלי:
1. להשאר בישרא ולקוות שהאתר ינצל ברגע האחרון, שוב.
2. להשאר בישרא ולהעלם מהבלוגיה עם העלמות האתר.
3. לעבור למקום חדש.

אין לתאר כמה שלוש האפשרויות דיכאו אותי עד עפר. מזל שהלכתי על דרך עפר ולכן לא הייתי צריכה להתדכא יותר מידי כדי להגיע עד אליו.
אחר כך שאלתי את עצמי האם אני יכולה/מעונינת/רוצה להמשיך לכתוב או שזהו, עם סופו של ישרא תגמר גם הכתיבה?
והתשובה היא שאחרי שלוש עשרה שנים של כתיבה, אני לא רואה את עצמי מפסיקה.
אז אין ברירה אלא לעבור. ולקוות לטוב.

היתרונות של ישרא הם שזה אתר שאני מכירה, שיש קהילה מדהימה שאני לא חושבת שיש במקום אחר, שאני אוהבת את הדרך שבה עבדו הדברים.
ולהתחיל במקום חדש, עם חוקים וכללים חדשים, בלי קהילה...לא קל לעבור.

עכשיו אני צרכיה לעזוב את הבית, את כוכב האם שלי וללכת להתיישב במקום אחר.
ואם אני כבר עושה את זה, אז כבר עכשיו, כדי שמי שרוצה להמשיך להיות איתי בקשר, יוכל לעקוב אחרי לפה.
התלבטתי איפה לפתוח בלוג והחלטתי שזה לא ממש משנה, אני לא מתה על אף פלטפורמה אחרת ולכן החלטתי שבבלוגגר , שיהיה. מקסימום אעבור, זה לא שיש לי סנטימנטים למקום.

אז כזו אני, שורדת, כשצריך אני ממשיכה הלאה.
ומקווה לטוב.
מקווה שלא אתייאש ואקמול לאט במקום החדש, לא כל צמח מצליח לשרוד כששותלים אותו מחדש.

לפה עברתי. עוד לא מסודר, לא הבנתי איך לעצב ולארגן, תהיו סבלניים איתי.

23 תגובות:

  1. ברוכה הבאה לבלוגספוט (בלוגגר) - יש חיים אחרי ישרא :)
    ויש כאן אנשים טובים שתמיד מוכנים לעזור - היכנסי לאתר "בלוגר בשפת הקודש" ויש כל מיני מדריכים וקישורים לאנשים טובים שעוזרים
    https://plus.google.com/u/0/communities/107023803221354620103?cfem=1

    השבמחק
    תשובות
    1. צדיקה שלי! אין לך מושג כמה שהתגובה הראשונה נותנת תחושה של יציבות וקרקע תחת הרגליים (איפה האייקונים הקטנים עם הפרצופים?) אני מרגישה כל כך נוכריה פה...

      מחק
  2. הנה עקבתי אחריך לכאן, והגבתי. אני עוד צריכה לחשוב בעצמי מה ואיך. טוב שנתנו התראה כדי לגבות (תמיד צריך לחשוב אופטימי, לא?), תארי לך שהכל היה יום אחד נסגר בלי התראה :O

    השבמחק
    תשובות
    1. כמה שלא חשבתי על מה יהיה ואיפה אכתוב אם בכלל כשיסגרו את ישרא, הדבר היחיד שהיה לי ברור זה שאני חייבת להמשיך לכתוב, וחייבת אותכם הקהילה האהובה שלי (אייקון של חיבוק, לעזאזל)

      מחק
  3. לעולם לא תצעדי לבד : )
    חוד

    השבמחק
    תשובות
    1. חוד!!!! יש , איזה חיוך עכשיו, אתה לא מבין.

      מחק
  4. תשובות
    1. איזה מזל שבאת כל כך מהר, נורא מוזר לכתוב במקום אחר..

      מחק
  5. הייתי באה קודם אבל לקח לי המון זמן לעצב את הבלוג החדש.
    למה אין פה רגשונים שיביעו הכל בלי מילים?
    ):

    השבמחק
    תשובות
    1. כן, זה ממש מבאס, אבל אמפיארטי אומרת שמתרגלים... אולי עכשיו כשיגיעו פליטים יוסיפו את זה?

      מחק
  6. גם אני כאן. בהצלחה לנו.

    השבמחק
  7. טוב... האמת שמההודעה שלך הבנתי מה קורה בישרא
    לדף הראשי אני אף פעם לא נכנסת
    והאמת עוד לא החלטתי מה לעשות
    חוץ מלגבות את הכל
    כבר מזמן לא עשיתי גיבוי

    צריכה להיות לך אופציה כלשהי שדרכה אפשר לעשות מנוי לבלוג...
    ככה נוכל להמשיך לעקוב אחרי מה שאת כותבת...

    השבמחק
    תשובות
    1. הנה , השכמתי קום והבנתי איך להוסיף את זה, זה מצד ימין של הפוסט. הכל עובד פה טיפה אחרת וצריך ללמוד. יקח קצת זמן ונתרגל גם לזה.
      גיביתי הכל ועכשיו אני מתלבטת איך לשמור את המתכונים שלי. זה אשכרה היה שימושי לי, כשרציתי למצוא מתכון אהוב בשלוף.
      בגלל זה מיהרתי לפה, שיהיה לי זמן ללמוד מה עושים פה לפני שיסגרו לנו את הבית.

      מחק
  8. פועה תוסיפי כבר את DISQUS.................!!!:) :) :)

    השבמחק
    תשובות
    1. רגע , רגע, אנשים עובדים מכינים עוגיות שוקולד חמאת בטנים , מחפשים דרכים להתנחם :)

      מחק